464
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אצל יעקב - קניתי, ולא ,ירשתי" או ,לקחתי" כירושה מ,אבותי", אלא שולם על כך**, וכפי שהוזכר לפני כן - לגבי קניית אברהם את מערת המכפלה**, וכן לגבי קניית יעקב', שהיה זה בכסף מלא (חורפן).
ה. כ'ירה - העברת בעלות
ניתן להבין זאת על ידי ביאור ההוכחה שמביא רש"י לפירוש ,אשר כריתי" ,,כמו אשר קניתי" מ,,אמר רבי עקיבא כשהלכתי... היו קורין למכירה כירה". ולכאורה, זוהי הוכחה הסותרת את הפירוש: הרי רש"י רוצה לפרש כאן את המילה ,כריתי" במשמעות של ,קניתי", ואילו מדברי רבי עקיבא יוצא ש,כירה" היא ,מכירה", ולא קניה?
ההסבר לכך הוא: מדברי רבי עקיבא ש,,היו קורין למכירה כירה" רוצה רש"י להוכיח שהמשמעות של ,כריתי" אינה ,לקחתי" סתם, אלא החלפה והעברת כספו של הלוקח וקרקע הקבר של המוכר מרשות אחת לאחרת", או להיפך'*+, ולכן יכולה המילה ,כריתי"
ויחיה שיחות 106
לשמש הן במשמעות של ,קניתי" והן במשמעות של מכרתי"5.
וכך מובן מדוע מודגש בפסוק ,בריתי לי", כי כיון שהמילה ,כריתי" כשלעצמה אינה דוקא במשמעות של ,קניתי", אלא החלפה ושינוי הבעלות, צריכה התורה להוסיף שהמשמעות של ,כריתי" (את הקבר) כאן היא ,לי". כלומר, ,קניתי". ואילו בפירוש רש"י המשתמש בביטוי ,קניתי" מיותר להוסיף את המילה ,לי"*.
הערות
- 0. משא"כ ברד"ק שם (להפי' י"מ ש,אשר כריתי" הוא ענין קנין): ואע"פ שאברהם קנה אותו הרי הוא כאילו קנהו.
- 40. חיי שרה כג, ט. טז. ובפרש"י.
- 1. וישלח לג, יט ובפרש"י. וראה לקו"ש חכ"ה ע' 182 ואילך.
- 2. ועפ"ז מובן גם פרש"י בדברים שם שכתב ,לשון מקח" סתם, וכן בהושע ,,לשון סחורה", ואין מדגיש שהוא לקיחה.
- 42. להעיר אשר ,כריתי" כפשוטו - הוא ע"י שהעפר משנה מקומו ועושה שנים: בור בקרקע וכרי ע"ג הקרקע.
- 3. להעיר מפרש"י מקץ (מא, נו) ,שבר לשון מכר ול' קנין".
- 4. וע"פ הנ"ל יובן מה שהביא רש"י המאמר דר"ה ,,אר"ע* כשהלכתי לכרכי הים היו קורין כו'" ולא דסוטה שם מאמר ר' יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק ,אין כירה כו'" [משא"כ בפ' דברים שם מביא: שכן בכרכי הים קורין למכירה כירה] - ובפרט שזהו תוכן הסוגי' בסוטה שם (קבורת יעקב במערת המכפלה וקנייתו מעשו), משא"כ בר"ה*%* -
- 8. כי [נוסף על הפשוט, דבר"ה מסיים ,למאי נ"מ לפרושי אשר כריתי לי" משא"כ בסוטה שם (אף שגם שם מפרש הכתוב בקברי אשר כריתי גו) - הרי]: (א) ע"ד הפשט אין לומר כבסוטה ,,אין כירה (בכ"מ בתורה) אלא לשון מכירה" מפני שכן בכרכי הים קורין למכירה כירה. (ב) אין לומר ,,אין כירה אלא כו'" שהרי בכמה מקומות פירושו - חפירה (וכן בנדו"ד לפי' הא'. וראה לעיל הערה 8) (ג) כוונת רש"י כאן שהוא שינוי רשות (וזה אפשר לפרש (גם) בר"ה כשהלכתי לכרכי הים היו קורין למכירה כירה, כי פי' לשון מקח בכלל). משא"כ בסוטה שהוא בהמשך ל,פשיטותא מי זביני א"ל אין דכתיב בקברי אשר כריתי וא"ר יוחנן כו' אין כירה
- 9. *) בר"ה ,,אמר רבי". וצ"ל שלרש"י גירסא אחרת בגמרא. וכהובא בדק"ס שם.
- 10. **) ומה"ט דוחק לומר שהביא מר"ה שהוא בסדר מועד - לפני סוטה שבסדר נשים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.