420
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
עולם (בדומה ל;אין בו אכילה") היא מצד עצמותו יתברך.
לפיכך קשורים הששון והשמחה של ,בית יהודה" דוקא לתקופה השניה של ימות המשיח, כי עבודת יהודה בקושי השיעבוד מגיעה לעצמותו יתברך.
טז. עשרה בטבת - המקור לכל הצרות
לפי האמור לעיל יובן הקשר של כל הנ"ל לעשרה בטבת:
לגבי עשרה בטבת נאמר באבודרהם"": ואפילו היה חל בשבת לא היו יכולין לדחותו ליום אחר מפני שנאמךר?? בו ,בעצם היום הזה" כמו ביום הכיפורים*.
8) הל' תעניות. והובא בב"י או"ח סתק"נ (אלא שכותב: ולא ידעתי מנין לו זה*). אבל בפרש"י מגילה (ה, א ד"ה אבל): והוא הדין לי"ז בתמוז ולעשרה בטבת [ובשו"ת שו"מ מהד"ק ח"ג סקע"ט מתווך פירש"י זה עם שיטת האבודרהם, ע"ש]. וכן משמע ברמב"ם הל' תעניות פ"ה ה"ה (,אחד מארבעה ימי הצומות כו'"). וראה לקו"ש ח"כ ע' 4 הערה 29.
ולהעיר: אף שעשרה בטבת עתה ,אינו חל לעולם בשבת" (כבאבודרהם שם), מ"מ נפק"מ להלכה בזמן שמקדשין ע"פ הרא" - לאחרי החורבן עד שנתבטל קידוש ע"פ הראי, או להדיעות שאפשר שיהי' סנהדרין ,לפני בא המשיח" [פיה"מ להרמב"ם סנהדרין פ"א מ"ג. וראה בכ"ז לקו"ש ח"ט [המתורגם] ע' 109 הערה 4. וש"נ] ויקדשו אז ע"פ הראי'. ומתורצת עפ"ז הערת המג"א או"ח שם סק"ד.
9 יחזקאל בד, ב.
0 ולהעיר אשר שניהם: בעשירי בחודש, ר"ח שלהם - ביו"ט.
עשרה בטבת
יש לומר, שההסבר לכך הוא: תענית עשרה בטבת היא משום שביום זה התחיל המצור על ירושלים, שזה התחיל וגרם בסופו של דבר למאורעות שאחר-כך*: בשבעה עשר בתמוז (נבקעה העיר?*), ובתשעה באב (חורבן בית המקדש), ובג' בתשרי (הריגת גדליה). וכיון שזהו המקור לכל הצרות, זוהי תענית חמורה יותר משאר הצומות %.
יז. עשרה בטבת בפנימיותו נעלה משבת
כיון שצום עשרה בטבת הוא המקור לכל ארבעת הצומות, מובן, שהתשובה
הערות
- 1. *) ובכנה"ג שם (והובא באלי" רבה שם) בס' תיקון יששכר .. הביאו בשם תשובות הגאונים.
- 1. ראה ר"ה יח, ב: והלא הי' ראוי זה לכתוב ראשון כו'.
- 2. פשוט שאי"ז שייך להפלוגתא דבבלי וירושלמי (תענית כח, ב. ירושלמי שם פ"ד ה"ה) האם זה רק דבית שני או גם דבית ראשון* - כי הדגשה כאן היא דבעשרה בטבת (המצור על ירושלים) היתה ההתחלה דכל הפורעניות, גם דבית שני. ולהעיר מתשב"ץ (ח"ב סרע"א) דמה ,שלא תקנו תענית על סמיכת יד רומיים על ירושלים .. שחורבן ראשון היתה צרתו קשה לישראל יותר מחרבן שני .. וגם בבית שני לא היתה חזרה שלמה .. ולא היתה כדאי צרת חרבן בית שני לקבוע עלי' צומות אחרים" (ועיי"ש, שהתענית י"ז תמוז הוא גם על בקיעת העיר דבית ראשון, כי לא הקפידו רק ,,כל שהיא באותו חודש .. אבל לא הקפידו על איזה יום מהם").
- 4. *) ובטו"א לר"ה יח, ב דגם לגמרא דילן בקיעת העיר דבית ראשון היתה י"ז תמז. וראה בארוכה לקו"ש חי"ח ע' 308-9 הערה 10, דעפמ"ש בחדא"ג מהרש"א לתענית שם י"ל שגם הבבלי ס"ל כהירושלמי דקלקול חשבתות יש כאן, עיי"ש בארוכה ואכ"מ.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ וישב, ערב חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ו לקו"ש חט"ו ע' 420
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.