418

לופ, לכן מביא הרמב"ם את הפסוק ,יהיה לבית יהודה לששון...", כדי להדגיש שאצלם תהיה השמחה גדולה כל"כך, בהתאם לקושי השיעבוד שהיה נורא יותר.

אך כיון שאז יהיה מצב של ,והאמת והשלום אהבו" - אחדות בין יהודה ויוסף - תקיף שמחה גדולה זו, של ,בית יהודה", את כל ישראל, כולל עשרת השבטים - יוסף.

יג. יהודה - הפיכת הצום

עצמו לשמחה הדגשה זו של ,בית יהודה", שהשמחה הגדולה נובעת מקושי

השיעבוד שבלט יותר אצל בית יהודה, קיימת גם בדרגה השניה (כדלעיל, שימי הצום יהיו עקב ביטול הצום לימי ששון ושמחה5), כי ככל שגדול היגון של הצום, כך גדולה השמחה על ביטולו% -

אך בכל זאת, כיון שהרמב"ם מביא פסוק זה (בהדגשה של ,בית יהודה") לגבי הדרגה השלישית - הפיכת הצומות עצמם לששון ולשמחה - צריך לומר, שענין הפיכת הצום לששון קשור במיוחד דוקא ל,בית יהודה".

ההסבר לכך, על"פי פנימיות הענינים, הוא:

עשרה בטבת

ההבדל בין יוסף ליהודה בדרגות העבודה הרוחנית הוא%: ענינו של יוסף הוא - תלמוד - גילוי אלקות מלמעלה למטה. ענינו של יהודה הוא - מעשה - בירור וזיכוך ה,,מטה".

אחד מההבדלים בין שני סוגים אלו בעבודה הוא: כאשר יש גילוי אור מלמעלה, הרי החושך שלמטה רק מתבטל. ואילו בעבודה של זיכוך ה,מטה" הופך החושך עצמו לאור - אתהפכא חשוכא לנהורא.

ולכן, מצד דרגת יוסף נגרמת רק

הדרגה ש"הצומות האלו עתידים ליבטל", ואילו מצד ,בית יהודה" נהפכים הצומות עצמם לששון ולשמחה.

יד. עבודת יהודה מגיע לעצמותו יתברך

זהו הקשר בין ,בית יהודה" לבין קושי השיעבוד:

מצד דרגת יוסף, גילוי אלקות מלמעלה למטה, משפיעה העבודה רק על בחינה כזו של ,מטה" שיש לה, לפחות, קשר לאור. ואילו העבודה בדרגת יהודה, זיכוך ה,,מטה", משפיעה גם על דרגות תחתונות ביותר, עד אשר גם החושך והשיעבוד הקשים ביותר מזדככים, ואתהפכא חשוכא לנהורא?.