405

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ארץ שלהם, אחוזה שלהם. ואילו לפי פירוש המדרש יוצא, שמודגש ההיפך: בני ישראל ,נאחזו" על-ידי ארץ מצרים, בעל כרחם?

ב. הקשיים על פירוש רש"י ל"וישב ישראל בארץ מצרים"

הדברים יובנו לאחר הסבר על פירוש רש"י לתחילת הפסוק, שהוא הקדמה ל,ויאחזו" בה. רש"י מצטט את המילים ,,וישב ישראל בארץ מצרים", ומפרש: ,והיכן, בארץ גושן* שהיא מארץ מצרים".

מפרשים" אומרים, שרש"י רוצה לענות לשאלה הבאה: מן הביטוי ,בארץ מצרים ארץ גושן" נראה שישנן שתי ארצות שונות, ולכן אומר רש"י ,והיכן בארץ גושן" - הרי זה כאילו כתוב בפסוק ,בארץ מצרים והיכן בארץ גושן".

אך אין מובן:

א) מדוע צריך רש"י להוסיף ,שהיא מארץ מצרים" - הן דבר זה מובן מן ההמשך ,וישב ישראל בארץ מצרים - בארץן גושן"?

ויגש ד

- ב) בדומה לכך ניתן לשאול על הפסוק עצמו: לשם מה כתוב בפסוק ,בארץ מצרים", ומוסבר אחר-כך ,בארץ גושן", והלוא די היה ב"בארץ גושן" וכבר ידוע שזה בארץ מצרים, שהרי כתוב לפניחכן בפרשה? בצורה מפורשת שארץ גושן היא חלק מארץ מצרים?

ג) אם רש"י רוצה רק להסביר את הפירוט בלשון הפסוק ,ארץ מצרים בארץ גושן" - מדוע הוא מצטט מן הפסוק גם את המילים ,וישב ישראל"?

ג. רש"" מתרץ סתירה בין הפסוק לב'ין האמור בברית בין הבתרים

ההסבר לכך הוא: רש"י מתכוון לענות כאן לסתירה שבין תוכן פסוק זה לבין פרשה קודמת: בברית בין הבתרים* אמר הקב"ה לאברהם ,כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם... ואחרי כן יצאו... ". כלומר, לפני שילכו. בני ישראל לארץ ישראל, הם יהיו חייבים להיות בגלות, באמצעות היותם ,גר... בארץ לא להם". אך כיצד ייתכן לומר שבני ישראל היו בגלות בהימצאותם במצרים, כאשר אנו רואים בפסוק זה שהם השתקעו שם ("וישב" מלשון ,תושב" - ההיפך של ,גר"6, ועוד יותר מכך - בארץ גושן, שהיתה, כפי

הערות

  1. 5. .בארץ גושן" - ה"ה תיבות הכתוב (וצ"ל באותיות כהתיבות ,וישב גו'" - אלא שלא הבחין בזה ,הבחור הזעצער") ופרש"י הוא בזה שכאילו כתובה תיבת ,והיכן" קודם להן. וכנמצא בכ"מ בפרש"י. ראה בפרשתינו: מד, יט. מה, יב. מה, כג. מה, כח. מו, כו. מו, לא.
  2. 6. גו"א (וש"ח) כאן. וראה רא"ם ודבק טוב באו"א קצת.
  3. 7. מז, ו. שם, יא וברש"י. 8 לך טו, יגדיד.
  4. 9. ראה פרש"י ח"ש כג, ד.

מצוטט ב־1 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ ויגש, ז' טבת, ה'תשכ"ה לקו"ש חט"ו ע' 405

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.