392
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
4 לקוטי גבורים, שאילולא כן לא היו מציעים ,ואנחנו נחלץ חושים לפני בני ישראל", ומשה רבינו לא היה מקבל את הצעתם ואף מוסיף בלשון ציווי ,חלוצים תעברו לפני אחיכם בני ישראל".
וממילא אי אפשר לומר שפירושו של רש"י בפרשת ,מטות" ו,דברים" שבני גד היו גבורים, הרי זה מפני שמאוחר יותר ,כפל משה שמותם" בברכתו5 - ובמיוחד כאשר ההוכחה מרש"י ש,גבורים היו" אינה רק מן הפסוק ,והחלוץ עובר לפניהם"5' שנאמר ביהושע, לאחר ברכת משה, אלא גם מן הפסוקים שבפרשת ,מטות" ו,/דברים" עצמן - לפני ברכת משה.
אין זה סותר לפירוש השני של רש"י בפרשתנו, שגד היה מן ה,חלשים""י, כי ניתן לומר\
ויגש ב
בפשטות" שגד בן יעקב היה מן החלשים, אבל צאצאיו, אנשי שבט גד - מאתיים וחמישים שנה מאוחר יותר, בדור הכניסה לארץ - היו גבורים'?. ובמיוחד כיון שבני השבטים נישאו זה לזה, וייתכן שבני גד נישאו לבנות השבטים הגבורים,
הערות
- 1. בפרשת מטות ודברים (בנוגע המלחמה ולעבור חלוצים) הם בני גד, ראה מטות לב, ו. כה. כט. לא, לג. שמקדים בני גד לבני ראובן. ובפרש"י מטות (ודברים) ד,גבורים היו שכן נאמר בגד וטרף זרוע אף קדקד" (ובפרש"י יהושע (ו, ט): ,בני ראובן ובני גד היו עוברים לפניהם לפי שהיו בני גד גבורים ומכים בזרוע כו'"), ובני ראובן היו טפלים להם. ראה לקו"ש [המתורגם ח"ט ע' 271 ובהנסמן שם.
- 5. כתירוץ השני במשכיל לדוד ברכה שם.
- 6. ראה לקו"ש שם ע' 4 הערה 25 ובשוה"ג.
- 4. 7]) או לפי' הראשון שראובן הי' מהחלשים, אבל בזה אין קושיא כ"כ כדלעיל הערה 14.
- 8. או י"ל שלפי' הב' כאן שגד מן החלשים, זה שאמרו בפ' מטות ,ואנחנו נחלץ חשים לפני בנ"י גו'" כי היו בטוחים בברכתו של יעקב (ויחי מט, יט ובפרש"י): ,והוא יגוד עקב - כל גדודיו ישובו על עקבם לנחלתם שלקחו בעבר הירדן ולא יפקד
- 6. מהם איש", ולכן לא הוצרך רש"י לפרש הכתוב ,ואנחנו נחלץ חושים גו'" לדיעה זו שהיו חלשים - כי מובן הוא ממה שפי' כבר בפ' ויחי. וראה עד"ז פנ"י בפ' מטות שם.
- 7. ומתאים גם בפשש"מ שם, כי פשטות המשך הכתובים שם הוא, שדבריהם ,ואנחנו נחלץ חושים לפני בני ישראל גו'" הוא מענה לטענת משה אליהם (ע"ז שבקשו לישאר בעבר הירדן) ,למה תניאון את לב בני ישראל מעבור גו' כה עשו אבותיכם" (לב, ז ואילך). ובכדי לבטל בתכלית חשש הנ"ל הוצרכו לומר כן. וראה לקו"ש שם (ע' 6 ואילך) שגם לפרש"י שם ,מתוך שגבורים היו" כן הוא פירוש הפשוט בהפרשה.
- 8. ואין לומר שדברי יעקב היו רק כדברי נבואה - מה שיהי' בפועל מאיזה סיבה שתהי" כי: א) בכל אופן הרי הוא מברכתו (ובמילא נתינת כח) של יעקב. ב) אדרבה - אם הוו נבואה מובן יותר שא"צ לגבורה לאמור ,,נחלץ חושים גו'" שהרי ידעו שלא יפקד מהם איש.
- 9. אבל מ"מ הפי' דגבורים פשוט יותר בפשש"מ בפ' מטות ובפרט בפ' דברים, שהרי לפי הנ"ל מבואר רק זה שלא פחדו והבטיחו ,ואנחנו נחלץ חושים לפני בני ישראל", אבל אין זה מספיק באם הי" חלשים - שמשה וכל בנ"י יקבלו דבריהם ויצווה אותם ,חלוצים תעברו גו'" ויסמכו על הנס. ראה לקו"ש שם.
- 9. ובפרט אשר בפרשתנו - מדגיש אנשים.
- 20. עד"ז פי' במשכיל לדוד שם בתירוץ הא'.
- 12. והסתירה דפרש"י וזאת הברכה (לג, יח. לג, כ"כא) ,גד = .. שהיו חלשים כו'. כלביא .. סמוך לספר .. צריכים להיות גבורים", הם היו הולכים לפני החלוץ .. לפי שהיו גבורים כו'" - ראה מפרשי רש"י שם. ואכ"מ.
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 65 לקו"ש חט"ו ע' 392
- תורת מנחם שיחת ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנחם-אב, ה'תשכ"ח לקו"ש חט"ו ע' 392
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.