391
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
רש"י במפורש ש,חמשה שבטים שבירך באחרונה זבולון גד דן נפתלי ואשר כפל שמותיהם לחזקם ולהגבירם לפי שהיו חלשים שבכל השבטים הם הם שהוליך יוסף לפני פרעה שנאמר ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים". כלומר, הוא מכריע שם בפשוטו של מקרא לפי הדיעה השניה, והוא אומר זאת ללא הקדמה ,רבותינו דרשו" וכדומה, אלא כפשט?
(ב) בפרשת ,מטות"5 ו,דברים"1\ אומר רש"י בפשטות ששבט גד היה בין אלו ש"גבורים היו" - להיפך מדבריו ב,וזאת הברכה", שלפי פשוטו של מקרא היה גד בין החלשים?ו?
אין לומר, שבכל מקרה מפרש רש"י לפי ההכרח בפשוטו של מקרא שם - בפרשת ,מטות" ו;,דברים" הכרחי לפי פשוטו של מקרא ששבט גד היה מן הגבורים, ואילו ב,וזאת הברכה" הכרחי לומר ששבט גד היה מחמשת השבטים החלשים, ובפרשתנו אין הוכחה מכריעה לפי הפשט - כי, כאמור מספר פעמים, וכמובן מאליו, לא ייתכן שפירוש לפי פשוטו של מקרא במקום אחד יסתור פירוש לפי פשוטו של מקרא במקום אחר''.
ויגש ב
- ב. א;ין סת'רה בין פירוש רשי כאן לבין פירושו ב'מטות" ו''דברים" ההסבר להבדל שבין פירוש רש"י כאן לבין פירושו בפרשת ,מטות" ו,דברים" הוא:
כאשר מביא רש"י במקום אחד שני פירושים ואילו בפסוק אחר הוא מפרש לפי דעה אחת בלבד, ייתכנו לכך שתי סיבות: א) ברוב המקרים - לפי הפירוש היחיד שמביא רש"י יש קושי מסויים בפסוק, ולכן מתרץ זאת רש" בפירושו, ואילו לפי הפירוש השני (שאין הוא מביא), מובן הפסוק בפשטות ואין צורך בהסבר מיוחד. ב) סיבה הפוכה - במקום שהוא מציין פירוש אחד מובן פירוש זה מאליו מפשוטו של מקרא, (אם כי אין הפירוש מוכרח, כי ניתן להסביר זאת גם לפי הפירוש השני).
ובעניננו ניתן להסביר זאת על פי הסיבה השניה: בפרשתנו אין אמנם הכרח לגבי השאלה מי היו החלשים ומי היו הגבורים, ואילו בפרשת ,מטות" ו,דברים" מובן בפשטות שבני גד'' היו
הערות
- 0. לב, יז.
- 1. ס"פ דברים.
- 2. ובפ' ברכה גופא פרש"י (לג, כ) בגד ,שכל הסמוכים לספר צריכים להיות גבורים", ושם כא ,לפי שהיו גבורים". ושם (לג, כב) בדן ,לפיכך מושלו כאריות".
- 3. ראה ספרי מעשי ה' (לר' אליעזר (הרופא) אשכנזי) - מעשי בראשית פ"א - שהשיג על
- 5. הרא"ם: ובאמת לא יקבל דעת המשכיל שרש"י ז"ל שכל מגמתו הוא לפרש את התורה ולהראות את יפי' היות כל דברי' נכונים למבין וישרים למוצאי דעת שיפרש את התורה במקום אחד כפי אגדה אחת ובמקום אחר יפרש כפי אגדה סותרת הראשונה, שבאופן זה יהי' גם הכתובים חלוקים, ובמקום שרש"י ז"ל אומר להועילנו בישוב הכתובים אדרבה יחליט היותם חלוקים זה על זה וזה רחוק מן השכל ואין דעת המשכיל סובלתו.
- 4. בנוגע לראובן אין הוכחה כ"כ, כי העיקר
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 2 לקו"ש חט"ו ע' 391
- תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ט לקו"ש חט"ו ע' 391
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.