2
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לפני כן, בפרשת ויחי+' נאמר "ידך בעורף אויביך... גור אריה יהודה...". מכך שיהודה מושווה לאריה, מלך שבחיות*', מובן, שהוא היה החזק מכל השבטים. ומתעוררת השאלה: מדוע הורה משה לבני גד ולבני ראובן לצאת ראשונים למלחמה, ולא לבני יהודה?
לכאורה אפשר להשיב, שגבורת שבט יהודה התחדשה רק בימי דוד, כפי שמפרש שם רש"י "ידך בעורף אויביך - בימי דוד..."; "גור אריה - על דוד נתנבא...", ובתקופות הקודמות היו בני גד החזקים ביותר. אך, אין לומר כך, כי:
א) בסיפורים שמספרים המלמדים לתלמידיהם ב"חדר" מודגש, שיהודה היה החזק מבני יעקב, וששבט יהודה היה החזק מכל השבטים מקדמת דנא. וכיון שכך מקובל אצל ילדי ה"חדר" מדור דור, בודאי מתאים הדבר לפשוטו של מקרא. ובמיוחד, כאשר שבט זה היה מרובה באוכלוסין של יוצאי צבא בישראל, יותר מכל השבטים, כנאמר במפורש בפרשת פינחס, ואף לפני כן - בפרשת במדבר"'.
ב) בפרשת ויגש*' מביא רש"י שתי
דברים א
דעות לגבי גד, בנו של יעקב, אם הוא היה בין הגבורים או בין החלשים. אך לגבי יהודה אומר רש"י בפשטות, לפי שתי הדעות, שהוא היה מהגבורים. ומובן ממספר מקומות, ואף בדרך הפשט ובפירוש רש"י, שתכונותיהם של בני יעקב היו זהות לתכונות השבטים שיצאו מהם"'.
אם כך, מדוע לא יצאו בני יהודה ראשונים למלחמה?
לכן מוסיף רש"י "ואויבים נופלים לפניהם", שלבני גד היתה מעלה מיוחדת, שלא היתה אפילו לבני יהודה - ש"אויבים נופלים לפניהם":
על יהודה נאמר* "ידך בעורף אויביך", שבני יהודה היכו את האויבים בערפם. כלומר, האויבים נסו
הערות
- 4. מט, חדט.
- 5. חגיגה יג, ב. מדרש תהלים כב, כח.
- 6. כו, כב.
- 7. א, כז.
- 8. מז, ב. ומדהקדים רש"י הפי' דגד גבור - מוכח שזהו קרוב יותר ל"פשוטו של מקרא" (וי"ל שרש"י עצמו מפרש שם הטעם - דיהודה מוכיח).
- 6. וי"ל דגם חלוצים תעברו שבעניננו - שגד (ולא ראובן) הוא העיקר - מוכיח כן.
- 7. מפירש"י ברכה (לג, יח) אין להוכיח שס"ל - במסקנא - שגד הי' מהחלשים, כי לפעמים רבות דרכו של רש"י, כשמביא כמה פירושים, לפרש אח"כ לפי פירוש אחד בלבד - ואין זה מפני שמכריע כפירוש זה, כ"א (ברובא דרובא) מפני שלפירוש השני - הכתוב מובן בפשטות.
- 8. ובנדו"ד - להעיר שבפירש"י שבפ' ויגש (שם) מסיים: ובברייתא דספרי שנינו בה בוזאת הברכה כו' (כפי' השני) - [דמזה מובן דבפ' ויגש יש לפרש בשני האופנים, אבל בוזאת הברכה רק כפי' השני. - והקושיא דחלוצים תעברו י"ל דבזה הי' חילוק בין גד בן יעקב לבני גד]. כן מדגיש שם שהיא אגדת א"י אבל בגמרא בבלית שלנו כו'. ואכ"מ. (נת' בארוכה בלקו"ש חט"ו ע' 391 ואילך).
- 9. לדוגמא: פרש"י ויצא כט, לד.
- 0. ויחי מט, ח.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.