387

שיחה א

א. השאלה המתעוורת על פשט הפסוק ,העוד אבי חי כבר דובר מספר פעמים על כך שרש"י מתייחס בפירושו על התורה לכל שאלה וקושיא היכולה להתעורר בלימוד פשוטו של מקרא', ובמקומות שבהם אין רש"י מתייחס לקושי על הפסוק, מהווה הדבר הוכחה לכך שהוא כבר התייחס לכך בפירושו במקום קודם בתורה, או שלאמיתו של דבר, אין זו קושיא בדרך הפשט.

לפי זה יש להבין בפרשתנו: בסיפור? על התוודעות יוסף לאחיו, כאשר מספרים הפסוקים שיוסף אמר לאחיו ,אני יוסף העוד אבי חי"3 - מתעוררת מיד שאלה, שהוזכרה, אמנם, עלדידי חלק ממפרשי התורה (ורש"י אינו מתייחס אליה) והיא:

תוכנה של הפרשה עד עתה הוא דברי יהודה ליוסף על סירובו של יעקב לשלוח את בנימין למצרים (מפני החשש של ,ועזב את אביו ומת"י) ועל חששו של יהודה, שאם ישאיר יוסף

את בנימין אצלו, לא יוכל יעקב לעמוד בכך ,והיה כראותו כי אין הנער ומת"5. יוסף קלט היטב את כל הדברים הללו והם נגעו ללבו עד כדי כך ש,ולא יכול יוסף להתאפק וגו'"?. אם כך, כיצד יתכן שלאחר כל זאת הוא ישאל עדיין ,העוד אבי חי"?

כן יש להבין: איננו מוצאים, שיוסף חיכה לתשובת> אחיו על שאלתו ,העוד אבי חי". מיד לאחר שראה ש,ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו"י, המשיך לדבר אליהם - ,ויאמר?... גשו נא אלי... ויאמר אני יוסף וגו'", וסיפר להם כיצד נתמנה למושל על כל ארץ מצרים, וסיים את דבריו במילים ,מהרו ועלו אל אבי..." והביאו אותו לארץ מצרים*.

הכרח אם כן לומר שיוסף ידע בוודאות שאביו חי ובמילים ,העוד אבי חי" מסתתרת כוונה אחרת.