384

8 לקוטי

כביכול, כוח הנעלה

מהנשמהא8'.

אך כוח העצמות שבגוף מתגלה דוקא בתקופה של הסתרה, כאשר אור הנשמה אינו מאיר בגלויל', ואז ניכר כוח העצמות שאינו מוגבל במגבלות של גילוי ח"ו.

זוהי המשמעות הפנימית של ,גוף נהנה מן הגוף"**: ,גוף" - במשמעות של ,עצמות" (כמו ,גופי הלכות", ,גופא דמלכא" וכדומה) - ה,הנאה" של עצם האלקות אינה נגרמת. עלדידי הסרת ההעלם כדי שיהיה גילוי אור הנשמה, אלא דוקא ,מן הגוף":, כאשר הגוף עצמו נהפך לקדושה. וזה נעשה דוקא ,מפני הצינה" - בתקופה של העלם והסתר.

העצמות

ג והוי' יגיה חשכי

וזהו הקשר של חודש טבת לימי החנוכה:

תכלית נרות החנוכה היא לגרום ל,והו" יגיה חשכי"י? - להאיר את החושך, וגם את החושך שברשות הרבים מבחוץ, עד אשר ,יגיה חשכי" - שהחושך עצמו יאיר. הכוח לכך מקורו ב,והוי'" (בתוספת וא"ו), ביטוי המראה על דרגה של אלקות שמעל ל,,השתלשלות" וירידה (והוי' דלעילא).

וזאת בדומה לענין של ,גוף נהנה מן הגוף", שמצד מהות ("גוף") האלקות הופך גם חושך הגוף עצמו לקדושה.

4 טבת, חנוכה וצום העשלירי - עבודה בגלות

באופן כללי, זהו ההבדל בין העבודה בזמן שבית-המקדש קיים, לבין העבודה בתקופת הגלות: בזמן הבית היה גילוי אלקות בעולם, כנאמר: עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש? וכדומה. ואילו בזמן הגלות ,אותותינו לא ראינו...", האלקות

מוסתרת, עד אשר ,החושך יכסה ארץ"* - ואז העבודה היא ש,והוי" יגיה חשכי".

ויש לומר, שזהו ההסבר הפנימי לכך שנרות חנוכה ,אינן בטלים לעולם" ו,נוהגת אף לאחר חורבן בגלותינו"*, שלא כנרות המקדש ש,כשאין בית