343

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

= לקוטי הוא הודעה מלמעלה, ולפיכך מובן שהפרות והשבלים הן כפשוטן"*.

אך בדרך פשוטו של מקרא ובפירוש רש"י על התורה אין הבדל בין סוגים שונים של חלומות, ואופנים שונים לפתרון חלומות,

[ובמיוחד כאשר כבר למדנו קודםלכן בתורה, שחלומות מראים ונפתרים לפי פשטותם, ולא ברמז, כדלהלן:

תחילה חלום יעקב" - ,ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו" - המשמעות היא כפשוטה, שהמלאכים שליווהו בארץ ישראל עד חוץ-לארץ עלו בסולם לשמים, ומלאכי חוץ-לארץ ,ירדו..." כדי ללוותו בחוץ-לארץ.

בדומה לכך: ,וארא בחלום והנה העתודים העולים על הצאן עקודים נקודים וברודים"::.

יתרדעל-כן, כבעניננו: את חלומות יוסף"י, ,ונה אנחנו מאלמים בתוך השדה והנה קמה אלומתי וגם נצבה והנה תסובינה אלומותיכם ותשתחוין לאלומתי", הבינו האחים בפשטות, שהכוונה היא שהם ישתחוו (בקשר

מזקץ א

לענין אלומים ותבואה*) ובדומה לזה גם בחלום השני5].

מובן, שלפי דרך הפשט, מסתבר ופשוט יותר במבט ראשון, לפתור את החלום על שבע שני שובע ורעב כפשוטו, ביחס לכל מצרים, מאשר לומר שזהו רמז דק לענין צדדי מאד, ורק בקשר לפרעה.

ה. הפתרון על השניס קשה בגלל המשך החלום

ההסבר לכך הוא: הקושי העיקרי בחלום, אשר בגללו לא פתרוהו החרטומים כפשוטו (שהפרות הטובות מורות על שובע וכו') הוא המשך החלום ,והנה שבע פרות אחרות עולות אחריהן מן היאור רעות מראה ודקות בשר ותעמודנה אצל הפרות על שפת היאור": אם הפרות הרעות מצביעות על שבע שנים מאוחרות יותר, כיצד הן יכולות להיות ביחד עם הפרות הטובות המצביעות על שבע שני שובע שעברו?* הן שנה חדשה באה רק לאחר שהקודמת עברה'.

הערות

  1. 0. באברבנאל שם דחילוק החרטומים ויוסף הוא גם בענין שלישי - אם החלומות מגיעים לפרעה עצמו או לכללות ארצו.
  2. 1. ויצא כח, יב. ובפרש"י.
  3. 2. שם לא, יוד.
  4. 3. וישב לז, ה ואילך.
  5. 5. שיחות
  6. 4. וראה לקו"ש ח"י ע' 116 הערה 10.
  7. 5. להעיר שבאברבנאל שם (ד"ה ואמנם הפתרונים) שחלומות יוסף הבינו אחיו ע"פ חכמת הפתרון (והרי זה ידעו גם חרטומי מצרים).
  8. 6. ואין לומר שאמרו שפרט זה בהחלום הוא מה,דברים בטלים" שבו (ע"ד המבואר לקמן הערה 8, כי פרט זה הוא בסתירה לכללות תוכן החלום - שהרעה באה אחרי הטובה ובאופן ד,ותאכלנה" ו,ותבלענה", היינו שהטובה מתבטלת בבוא הרעה (משא"כ בפרט דיאור לפתרונם (דלקמן הערה הנ"ל) הקושי הוא רק בזה שאין לו פתרון).
  9. 7. ולא ניחא לי' לרש"י פי' הרמב"ן (מא, ג)

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.