116
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
156 לקוטי ש,מאלמים אלומים" פי' קושרים קשרים (סתם). אלא (ובעיקר) -- ש,אלומים" היינו ,עמרין".
והביאור: חלומו של יוסף הי' ע"ד שנאמר בחלום פרעה+ ;את אשר האלקים עושה -- הגיד" דברי עתידות ונבואה אמתית -- שאחיו עתידים להשתחוות לו כשם שהשתחוו אלומותיהם לאלומתו. שלכן כשיוסף סיפר חלומו תיכף אמרו לו אחיו: <המלוך תמלוך עלינו גו'". הרי שזהו תוכן החלום ולכן גם ,אביו שמר את הדבר ממתין ומצפה מתי יבוא"*.
ועפ"ז מובן שגם הפרטים שבחלומו הם מכוונים ומורים על פרטי המאורע עליו מודיע החלום.
ולכן מבאר רש"י ד,אלומים" פי' ,עמרין", היינו דגם זה שהיו -אלומים" 9
68) מקץ מא, כה.
9 וישב לז יא.
0) ואף שמוכרח שהדוגמא תה" באיזה דבר, וא"כ אינו מוכרח בפשוטו של מקרא* שיהי' על הפרט טעם. וכמו בחלומו הב' של יוסף (בפרשתנו) שאין רש"י מפרש למה הִי' החלום בשמש וכו' (אף שישנו טעם לזה -- ראה ב"ר (פד, יא) ששמי שמש); ונן בחלומותיו של שר המשקים: והיא כפורחת גו'. ועוד; של פרעה (בתחלת פ' מקץ) לא כתב רש"י טעם על זה שהחלום הי' דוקא בפרות ובתבואה.
וישב א
מכוון הואיי ומתאים להמאורע כפי שאירע אח"כ:י בפועל -- כי קשרו עמרין דוקא:
להלן (בפ' מקץ:י) מסופר שקיום החלום בפועל, בא עי"ז שהי' רעב בארץ כנען ואחי יוסף ירדו למצרים לשבור בר, ובהיות יוסף השליט הד משביר בר (מהעמרין דמצרים). השתחוו לו אחיו וקנו התבואה ממנן**,
מכוונים גם הפרטים ובמיוחד -- בחלום בן זקונים דיעקב, ושיעקב ממתין ומצפה להחלום. (וראה ג"כ כתו"ת פרשתנו לז, ט).
וגם בחלומו הב' של יוסף י"ל, שמובן בפשטות (ועד שאין רש"י צריך לפרשו) שלרמז על יעקב והשבטים -- אנשים הכי חשובים, צריך שיהי' החלום בדבוים הכל חשובים בעולם -- השמש וכו.
ועדיז בנוגע לחלום שר המשקים והיא כפורחת גו' -- להדגיש שהאחריות עליו מ תחלה ועד סוף: בחלומות פרעה, שא' מה" חלומות הי' בשבלים לרמז על הועב - חסרון התבואה, (ומזה מוכרח הפתרון -- ראה כלי יקר (שם)).
וכן החלום השני (-- כפתרונו של יוסף שהטעם על ב' החלומות הוא) בכדי לרמז ע'"יי ,השנות החלום גו' כי נכון הדבר גו" וממהר האלקים גו'* (מקץ מא, לב), שלכן הוכרח א' להיות בתוכן אחר מהשני -- ראה לבוש האורה שם, הרי מובן למה ה" בפרות, כי בהם חורשים השדות (מדרש הגדול) ומולידות (כזרע שבשבלים).
1 ואף .שאין חלום בלא דברים בטלים" כמו שפירש רש"י בפרשתנו (לז, - מברכות נה, א), הרי פירוש ,בטלים" כאן -- שלא נתקיים, ולא שאין מכון.
4 ראה רמב"ן, חזקוני, טור האווך ועוד, וראה גם באר מים חיים על פרש".
הערות
- 1. -- מ"מ מובן שיומתק יותר לומר ש"
- 2. ₪ ולהעיר ממש*כ הגאון הרגצובי דב' הדעות בהפתקין דהבכורים והזקנים (ירוש* סנה' ספ"א) פליגי באם זבר הכרחי הוא ג"כ בגדר השגחה. ובכלל ז(בעניני תורה וכיו*ב) גם הפרטים חשיבותם בפ"ע אף שמוכרחים הם (ודלא כהשיטה במו"נ ח"א פע*ב וצפע"נ לשם)) ונפק*מ גם בעיני הלכה וגם להיפך : הולכה דלפעמים בטלה (זבחים יג, א) אם הוי עבודה. ועוד. (ראה צפע"נ תרומות מ, א. מהד"ת נא, ב. מפעצ"פ פ"ז)
- 2. ואף שהתלמיד לא למד עדיין פתרון החלום -- הרי כעת לימודו החלום יודע שיש פתרון שצ"ל מתאים לחלום. ודרכו של רש"י (ראה רש"י מקץ מא, ב ,סימן הוא כו'") לפרש בחלום התאמתו עם פת" רונו, ויתירה מזו בנדו"ד, שזה שיך לפ" התיבה (,אלומים") כאן.
- 3. מקץ מא, נד. מב, 4
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 343 לקו"ש ח"י ע' 116
- תורת מנחם בס"ד. שיחת אור ליום ב', כ"ד אדר-ראשון, ה'תשכ"ז לקו"ש ח"י ע' 116
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.