339

שיחה א

א. הסיפור על חלום פרעה ופתרונו מעורר שאלות

על הסיפור שבפרשתנו אודות חלום פרעה, ואודות אי-הצלחת החרטומים בפתרון החלום, ועל הסיפור בהרחבה אודות פתרונו של יוסף, מתעוררות מספר תמיהות המוזכרות עלדידי מפרשי התורה, והן:

א) פתרונו של יוסף, ש,שבע פרות הטובות", ו,שבע השבלים הטובות" מצביעות על שבע שני שובע, ו,שבע הפרות הרקות והרעות" ו,שבע השבלים הרקות שדופות הקדים" מצביעות על שבע שני רעב, הוא, לכאורה, פתרון ברור, שניתן להבינו בקלות מן החלום עצמו, כפי שיוסבר להלן!:

"פרות יפות מראה ובריאות בשר" הן תוצאה של ירק ותבואה מצויינים, ולפיכך זוהי הוכחה פשוטה לתקופת שובע. וכך בודאי מראות שבלים בריאות וטובות על צמיחה מוצלחת של תבואה - תקופת שובע. ולהיפך, פרות רעות מורות על חוסר בנזון, וודאי ששבלים דקות ושדופות קדים הן הוכחה ברורה לתקופת רעב, וכך לגבי שאר פרטי החלום:

פרעה ראה בחלומו כיצד עולות

הפרות מן היאור, הנילוס, שהוא משקה את ארץ מצרים?, ובו תלויה הצלחת התבואה והמזון של ארץ מצרים', וכיוון שתחילה הופיעו הפרות והשבלים הטובות, מובן, שבתחילה תבוא תקופה של שובע במצרים ואחר"כך הפרות והשבלים הרעות - תקופת רעב.

ומכך שמספר הפרות והשבלים היה שבע, מובן, שמדובר בתקופה של שבעה יבולי שבלים (תבואה), אשר כל צמיחת תבואה היא אחת לשנה, וגידול זה הוא עלידי4 החרישה וכו' עד לדישה באמצעות הפרות הטובות - שבע פעמים בשבע שנים*.

ולפי כל זה אין מובן: (א) כיצד ייתכן שחרטומי מצרים לא הבינו דבר פשוט כל כך, והם פתרו את החלום בפתרון ,שלא היה קולן נכנס באזניו (של פרעה)"%? (ב) מהי החכמה הגדולה שבפתרון יוסף, אשר עוררה התפעלות גדולה כל כך אצל