329
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לפי זה מובנת הבקשה*' ,ונפשי כעפר לכל תהיה פתח לבי בתורתך":
לכאורה, מוכרח לימוד התורה ("פתח לבי בתורתך") להתלוות בהתעוררות, התרגשות, התלהבות,
ובהבנה והשגה, היכולים להתקיים כאשר שכלו וכוחות נפשו של האדם מורגשים במציאות, ואילו הבקשה ,ונפשי כעפר לכל תהיה" שוללת ומבטלת את מציאותו העצמית, וזוהי סתירה להתעוררות המלווה את לימוד התורה?!
אלא, ,פתח לבי בתורתך", תורה שלך, הלומד יכול להפוך לכלי לתורתו של הקב"ה, שאיננה מוגבלת, רק כאשר קיימת אצלו תחילה התבטלות מוחלטת, ,,בעפר לכל", ש"הכל דשין עליו"?'. התבטלות זו מכשירה אותו ל,קבל" את תורתו של הקב"ה*י, ולאחר מכן מתקיים ,יגעת" - ע"י יגיעתו בכוח שכלו הוא מקבל את תורתו של הקב"ה באמצעות כוחות נפשו הפנימיים - ,פתח לבי בתורתך".
ו. = מעלת לימוד התורה בדיבור דוקא
לפי זה יובן דבר תמוה שבלימוד
וישם ד
- התורה יש לדיבור מעלה מיוחדת על פני הבנת התורהלי.
ההלכה קובעת'? ש,,המהרהר בדברי תורה אינו צריך לברך (ברכת התורה)" כי ,הרהור לא כדיבור הוא", \ו,כל מה שלומד בהרהור לבד ואפשר לו להוציא בשפתיו ואינו מוציא, אינו יוצא בלימוד זה ידי חובת מצוות ולמדתם אותם"!:, ויתירה מכך: הבנת התורה תלויה בדיבור התורה, כפי שאומרים חז"ל?? על הפסוק5 ,חיים הם למצאיהם" - ,אל תקרי למצאיהם אלא למוציאיהם בפה", ולא רק ב,פה", אלא ,ערוכה ברמ"ח אברים שלך משתמרת, ואם לאו אינה משתמרת"'?.
ויש להבין: בשו"ע< נפסק שדבור דברי תורה (של תושבע"פ) ללא הבנתם כלל ,,אינו נחשב ללימוד כלל". כלומר, הלימוד (בתושבע"פ) מבוסס על הבנת הנלמד.
אם כך, מדוע בכל זאת חשוב כל-כך הדיבור בתורה, עד כדי כך, שאם הוא חסר, לא די ש,אינו צריך לברך" ואינו יוצא ,ידי חובת מצוות ולמדתם אותם",
הערות
- 6. ברכות יז, א: אלקי נצור כו'.
- 7. ראה עירובין נד, א: ,אם משים אדם עצמו כמדבר זה שהכל דשין בו תלמודו מתקיים בידו". לקו"ת במדבר טו, רע"ג. ועוד.
- 8. כמרז"ל (ברכות כב, א) ,מה להלן באימה וביראה כו' אף כאן כו'".
- 9. בענין תועלת ה,דיבור" בת"ת - ראה תניא רפל"ז (בשביל בירור נפה"ב וכו'). ד"ה יו"ט של ר"ה תרנ"ט (עי"ז נעשה יתרון והוספה בהשכל - עיי"ש בפרטיות). ועוד.
- 0. שו"ע אדה"ז או"ח סי' מז ס"ב.
- 1. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב סי"ב.
- 2. עירובין שם, רע"א.
- 3. משלי ד, כב.
- 4. עירובין שם. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ט.
- 5. הל' ת"ת פ"ב סי"ג.
מצוטט ב־4 עמודים
- לקוטי שיחות 419 לקו"ש חט"ו ע' 330
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשי"ד. לקו"ש חט"ו ע' 329
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ וישב, נר הראשון ושבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ג לקו"ש חט"ו ע' 330
- תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, פרשת פרה, ח"י אדר, ה'תשכ"ט לקו"ש חט"ו ע' 329
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.