202
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לכך היא עובדת היותו של יצחק עולה תמימה3?
עלדפי ההלכה ניתן היה, לכאורה, להסביר ענין זה:
לפי הדין' ,אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה או לישא אשה... ויחזור לארץ... אבל לשכון בחו"ל אסור אלא אם כן חזק שם הרעב עד שנעשה שווה דינר חיטין בשני דינרים".
ולכן, בשאלת אליעזר ,ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם", כאשר כוונתו היתה להשתקעות קבועה בחו"ל, כי ,אולי לא תאבה האשה", מובן, שהדבר אסור לפי ההלכה הפשוטה. ומכאן מובנת תשובת אברהם: ,,השמר לך פן תשיב את בני".
אך בפרשתנו, מדובר בתקופה של ,ויהי רעב בארץ", כאשר על-פי ההלכה מותר לצאת לשכון בחו"ללו, ואכן ראינו שאברהם עשה כך*' בימי רעב"י. ולכן היה צורך לציין באופן
תולדות ב
מיוחד את האיסור על יציאת יצחק מן הארץ, שהוא מפני סיבה מיוחדת - היותו עולה תמימהל'.
בהמשך ההלכות שהובאו לעיל בקשר לאיסור יציאה מן הארץ, מציין הרמב"ם: ,ואף"על-פי שמותר לצאת, אינה מידת חסידות, שהרי מחלון וכליון שני גדולי הדור היו, ומפני צרה גדולה יצאו, ונתחייבו כליה למקום". לפי הנחתנו הקודמת, שדיני איסור יציאה מן הארץ חלו בזמן האבות (כשם שקיימו את כל התורה כולה לפני שניתנהפי, כולל אכילת מצהי, וכן גזירות ושבותים דרבנן':) ודאי היו האבות נמנעים מיציאה לחו"ל, שאינה מידת חסידות (וכרוכה בעונש?) גם כאשר לפי שורת הדין מותר הדבר.
כמו כן: כיצד יצא אברהם מן הארץ
הערות
- 3. וכמו שפירש במדרש לקח טוב שם. ובחזקוני שם, ח: פרש"י בני אינו חוזר וכו' לפי שהוא עולה תמימה ואין חוצה לארץ כדאי לו (שהוא לשון רש"י בפרשתנו). וראה של"ה (שעו, ריש ע"ב): וכן ביצחק כתיב השמר לך פן תשיב את בני שמה ופי רז"ל כי הוא עולה תמימה.
- 4. רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ט. וש"נ בכס"מ.
- 5. וי"ל דהיינו שיוצא לזמן בלתי מוגבל (וכלשונו: לשכון). ולכן לא מיקרי זה ע"מ לחזור. משא"כ ,יוצא הוא לסחורה" שלפנ"ז - שהוא ע"מ לחזור (ראה יד איתן לרמב"ם שם).
- 6. כדיוק לשון רש"י ,במו שירד אביו בימי הרעב". וראה רא"ם ולבוש האורה עה"פ.
- 7. והרי לדעת הסדר עולם (לפי' תוד"ה ושל שבת י, ב) הי" הרעב בא"י לאחר נתינת הארץ
- 6. לאברהם בברית בין הבתרים. וא"כ לכאורה (לדעת המדרש) כבר א"י בקדושתה. וראה רמב"ן לך יב, יו"ד: יציאתו מן הארץ שנצטווה על" בתחילה מפני הרעה עון אשר חטא. אבל בפשטות כוונתו כיון שנצטווה לך לך מהארץ גו', וע"ד מ"ש במדרש לקח טוב ח"ש שם (א"ר אליעזר).
- 8. ואף שכבר פירש רש"י (פרשתנו כה, כו) ושפחה לא רצה לישא לפי שנתקדש בהר המורל' להיות עולה תמימה - מ"מ סבר שבשביל רעב מותר לו לצאת כמו שיצא אברהם (ראה צידה לדרך בפרש"י כאן).
- 9. ימא כח, ב. קדושין פב, א (בנוגע לאברהם).
- 0. אע"פ שה קודם יצי"מ, כמו בנדו"ד שהי' קודם כיבוש ארץ כנען.
- 1. פרש"י פרשתנו כו, ה (בנוגע לאברהם).
- 2. ראה כס"מ שם בסופו: ומשמע לרבינו דכיון דגדולי הדור היו מסתמא לא יצאו אלא כשחזק הרעב באופן שהיו מותרין לצאת ע"פ דין ואפי"ה נענשו. וראה לח"מ שם.
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 233 לקו"ש חט"ו ע' 202
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.