200

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה ב

₪ לקוטי

תולדות ב

א. דברי המדרש, רש"י ורא''ם על הפסוק ,אל תרד מצרימה... גור בארצ'

על הפסוק' ,וירא אליו ה' ויאמר אל תרד מצרימה שכון בארץ אשר אומר אליך, גור בארץ הזאת..." נאמר במדרש: ,גור בארץ הזאת, אמר ר' הושעיה: את עולה תמימה. מה עולה - אם יצאת חוץ לקלעים היא נפסלת, אף את - אם יצאת חוץ לארץ נפסלת".

רש"י מצטט את המילים ,אל תרד מצרימה" ומפרש: ,שהיה דעתו לרדת למצרים כמו שירד אביו בימי הרעב. אמר לו: אל תרד מצרימה, שאתה עולה תמימה, ואין חוצה לארץ כדאי לך".

הרא"ם מסביר את דברי רש"י כך: כיוון שיצחק הוא עולה תמימה, שהיא קדש-קדשים, נחשבת כל הארץ לגביו כמו העזרה לגבי קדש-קדשים, ו,חוץ לארץ חשובה אצלו כחוץ מן העזרה, ואין קדש-קדשים יוצא לחוץ מן העזרה. ואם יצא - נפסל ונאסר לעולם". לפי דברי הרא"ם נראה, שרש"י משתדל לפרש את הפסוק באופן שבו הוא מוסבר במדרש.

אם נעיין היטב בדברים שהובאו לעיל מרש"י ומן המדרש, נראה, שיש ביניהם מספר הבדלים המוכיחים על

שוני מהותי בתוכן הפירושים. והם:

א) לפי המדרש יציאת יצחק לחו"ל היא פסול ממש - ,אם יצאת לחו"ל נפסלת" - כמו עולה שיוצאת חוץ לקלעים. ואילו רש"י מציין רק ש,אין חוצה לארץ כדאי לך",

ב) במדרש נדרשים הדברים על המילים ,גור בארץ הזאת", ורש"י אומרם על המילים ,אל תרד מצרימה".

משני שינויים אלו, הקשורים זה בזה', מובן, שקיים הבדל מהותי בין הפירושים: לפי המדרש איסור יציאת יצחק לחו"ל הוא תוצאה של מחוייבות יצחק להיות בארץ ישראל ("גור בארץ הזאת") מפני החשיבות המיוחדת של ארץ ישראל: ארץ ישראל לגבי יצחק היא כ"תוך הקלעים" לגבי עולה, ולכן ,אם יצאת חוץ לארץ ישראל נפסלת" - היציאה מארץ היא הפוסלת.

אבל לפי רש"י איסור היציאה של יצחק אינו קשור במעלת ארץ ישראל,

הערות

  1. 1. פרשתנו כו, ב"ג.
  2. 2. ב"ר פס"ד, ג.
  3. 3. וכ"ה בילקוט כאן רמז קיא. לקח טוב עה"פ (ושם במקום ,אף את כו'" מסיים ,אף אתה אסור לצאת חוצה לארץ").
  4. 4. וצ"ע בספר כפתור ופרח ספמ"ב: וכתב רש"י שכון בארץ שאתה כו'.
  5. 5. להעיר שגם בתנחומא (באבער) ו קאי על הפסוק ,אל תרד מצרימה". וגם שם ליתא ,מה עולה אם יצאת חוץ לקלעים כו'". ולהעיר שגם שם בעל המאמר הוא ר' הושעי'. וראה גם שם וישלח י. מדרש הגדול עה"פ כאן. ובמדרש שכל טוב הובא כבב"ר הנ"ל אבל עה"פ אל תרד מצרימה.

מצוטט ב־2 עמודים

  1. לקוטי שיחות 79 לקו"ש חט"ו ע' 200
  2. תורת מנחם בס"ד. ש"פ ויצא, יו"ד כסלו, ה'תשי"ט לקו"ש חט"ו ע' 200

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.