79

הערות

1. 25. ראה פרש"י נח ז, ב. ח, כ.
2. 26. ראה אברבנאל שבהערה 13. ולהעיר מב"ר פרשתנו פנ"ו, ט.
3. 27. פרשתנו כב, א.
4. 28. ולהעיר ממשנ"ת במק"א (סה"מ פר"ת ע' קז. סה"מ תיש"א ע' 289. ובארוכה ד"ה נתת תשל"ו פ"ה, פ"ט (סה"מ מלוקט ח"א ע' קפחט. שם ע' קצג). וש"נ) בגדר ענין הנסיון, שכמה מהם ענינם הוא רק — מנגד לעבודת האדם, הגברא, ואין בהנ"ל "חפצא" [כמו נהר דעקידה (תנחומא פרשתנו כב) דכשירד אברהם לתוך הנהר נתבטלה מציאותו, כי כל מציאותו היתה רק כדי לנסותו כו'].
5. 28. כי פשיטא דמ"ש (כב, ב) "והעלהו שם לעולה" אין הכוונה שעל ידי העלי' לחוד חל על מי שהוא שם "עולה" [ואדרבה, ע"ד הפשט (וההלכה) זה (שם עולה) נעשה בדוקא קודם הכניסה להעזרה, ועאכו"כ קודם ההעלאה למזבח] — כ"א (בלשון רש"י שם) "העלהו להר לעשותו עולה", היינו שיהי' ג"כ ענין דעשי'[ednref_14_*] — ולכן שאל אברהם שיעשה בו חבלה וכו' (דאינו מובן לכאורה כלל שייכות חבלה. . לקרבן! — וראה לקמן סעיף ז).
6. 29. ועפ"ז יומתק (יתורץ?) איך יצחק "נתקדש. . להיות עולה תמימה" (רש"י תולדות כה, כו. כו, ב) ע"י עלי' לחוד למזבח?[ednref_15_*] — וע"פ הנ"ל, נעשה זה ע"י שחיטה כו' ושריפת האיל "תחת בנו", שהקב"ה קיבל תפילתו שיהא נחשב "כאילו היא עשוי' בבני" (וראה רש"י פרשתנו כב, יד (וכן בחוקותי כו, מב) "אפרו של יצחק צבור כו'"). וראה לקו"ש חכ"ה ע' 131. [edn_14_*] אבל לא כל מעשהו של עולה, היינו שחיטה — כ"א רק "העלהו"; אלא אברהם, שרצה שיחול על יצחק גדר קרבן בפועל, הקריב את האיל "תחת בנו" והתפלל שיהא נחשב "כאילו היא עשוי' בבני", כדלקמן בפנים. וראה לקמן הערה 29 ובשוה"ג שם. [edn_15_*] שהרי עכצ"ל שהכוונה כאן לקדושה מעין קדושת העולה לאחרי הקרבתו ולא לקריאת שם בלבד, שזה נעשה לפני העלי' למזבח (ראה לעיל הערה *28). [ובמפרשי רש"י תולדות כו, ב (מב"ר פס"ד, ג) שיצחק נתקדש להפסל ב"יוצא". אבל צע"ג איך אפ"ל (ע"ד הפשט) — שחי נפסל. . ביוצא! — ומפורש בכה"ג שרק ז' ימי המילואים "לא יצא", משא"כ אפר דקרבן. וק"ל. וראה בארוכה לקו"ש חט"ו ע' 200 ואילך (ובהערה 7 שם)].