79
המבול25 — כמו"כ בעניננו, שכדי לקשר קרבן זה עם עקידת יצחק הקריב אברהם את האיל "תחת בנו".
ה. עפ"ז מובנת ג"כ האריכות בפרש"י על הכתוב "תחת בנו" — "על כל עבודה שעשה ממנו הי' מתפלל ואומר יהי רצון שתהא זו כאילו היא עשוי' בבני (והולך ומפרט כל העבודות —) כאלו בני שחוט. . דמו זרוק. . מופשט. . נקטר ונעשה דשן" — כי זה מבליט ביותר את הקשר שבין הקרבת האיל למעשה העקידה, שע"י הקרבת האיל "תחת בנו" פעל אברהם שיצחק עצמו יהי' בגדר של קרבן.
כלומר: בכוונת הכתוב שהקרבת האיל היתה "תחת בנו" הי' אפשר לפרש, שהקרבת האיל היתה במקום הקרבת בנו, והיינו שע"י הקרבת האיל הסתלק מ"בנו" גדר של קרבן, וחל על האיל26; ומחדש רש"י, שהפירוש ב"תחת בנו" הוא להיפך, שע"י הקרבת האיל ה"ז "כאילו היא עשוי' בבני", ועי"ז חל על יצחק גדר קרבן. ודבר זה — חלות גדר קרבן על יצחק ע"י הקרבת האיל — הי' "חידושו" של אברהם, ולכן הוזקק להתפלל ע"ז להקב"ה — "יהי רצון שתהא זו כאלו היא עשוי' בבני".
והסברת הדבר: כוונתו של הקב"ה במעשה העקידה היתה לכאורה רק לנסות את אברהם (כמפורש בקרא27), שיהי' מוכן בהחלט גמור להקריב את בנו יחידו לה', אבל לא שיצחק ייעשה28 קרבן בפועל28 (כי, אדרבה, "מוצא שפתי לא אשנה", ולכן אמר "העלהו" ולא "שחטהו", כי "לא הי' חפץ הקב"ה לשחטו");
אבל אברהם, שרצה לפעול שבועת הקב"ה (על ידי "ריח ניחוח" דקרבנות, כנ"ל), השתדל שיחול על יצחק גדר קרבן29, כדי שבמעשה העקידה תהי' גם
הערות
- 25. ראה פרש"י נח ז, ב. ח, כ.
- 26. ראה אברבנאל שבהערה 13. ולהעיר מב"ר פרשתנו פנ"ו, ט.
- 27. פרשתנו כב, א.
- 28. ולהעיר ממשנ"ת במק"א (סה"מ פר"ת ע' קז. סה"מ תיש"א ע' 289. ובארוכה ד"ה נתת תשל"ו פ"ה, פ"ט (סה"מ מלוקט ח"א ע' קפחט. שם ע' קצג). וש"נ) בגדר ענין הנסיון, שכמה מהם ענינם הוא רק — מנגד לעבודת האדם, הגברא, ואין בהנ"ל "חפצא" [כמו נהר דעקידה (תנחומא פרשתנו כב) דכשירד אברהם לתוך הנהר נתבטלה מציאותו, כי כל מציאותו היתה רק כדי לנסותו כו'].
- 28. כי פשיטא דמ"ש (כב, ב) "והעלהו שם לעולה" אין הכוונה שעל ידי העלי' לחוד חל על מי שהוא שם "עולה" [ואדרבה, ע"ד הפשט (וההלכה) זה (שם עולה) נעשה בדוקא קודם הכניסה להעזרה, ועאכו"כ קודם ההעלאה למזבח] — כ"א (בלשון רש"י שם) "העלהו להר לעשותו עולה", היינו שיהי' ג"כ ענין דעשי'[ednref_14_*] — ולכן שאל אברהם שיעשה בו חבלה וכו' (דאינו מובן לכאורה כלל שייכות חבלה. . לקרבן! — וראה לקמן סעיף ז).
- 29. ועפ"ז יומתק (יתורץ?) איך יצחק "נתקדש. . להיות עולה תמימה" (רש"י תולדות כה, כו. כו, ב) ע"י עלי' לחוד למזבח?[ednref_15_*] — וע"פ הנ"ל, נעשה זה ע"י שחיטה כו' ושריפת האיל "תחת בנו", שהקב"ה קיבל תפילתו שיהא נחשב "כאילו היא עשוי' בבני" (וראה רש"י פרשתנו כב, יד (וכן בחוקותי כו, מב) "אפרו של יצחק צבור כו'"). וראה לקו"ש חכ"ה ע' 131. [edn_14_*] אבל לא כל מעשהו של עולה, היינו שחיטה — כ"א רק "העלהו"; אלא אברהם, שרצה שיחול על יצחק גדר קרבן בפועל, הקריב את האיל "תחת בנו" והתפלל שיהא נחשב "כאילו היא עשוי' בבני", כדלקמן בפנים. וראה לקמן הערה 29 ובשוה"ג שם. [edn_15_*] שהרי עכצ"ל שהכוונה כאן לקדושה מעין קדושת העולה לאחרי הקרבתו ולא לקריאת שם בלבד, שזה נעשה לפני העלי' למזבח (ראה לעיל הערה *28). [ובמפרשי רש"י תולדות כו, ב (מב"ר פס"ד, ג) שיצחק נתקדש להפסל ב"יוצא". אבל צע"ג איך אפ"ל (ע"ד הפשט) — שחי נפסל. . ביוצא! — ומפורש בכה"ג שרק ז' ימי המילואים "לא יצא", משא"כ אפר דקרבן. וק"ל. וראה בארוכה לקו"ש חט"ו ע' 200 ואילך (ובהערה 7 שם)].
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.