175

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

188 לקוטי רש"י את הפסוק? ,את שני נעריו" - שמעאל ואליעזר", ובפשטות נמצאה הגר ביחד עם ישמעאל.

ועל כך אומר רש"י ,קטורה זו הגר ונקראת קטורה..." - אכן באמצעות הכינוי ,קטורה" רומזת התורה לכך, שעתה כבר ,נאים מעשיה כקטורת", כי חזרה בתשובה'? על אשר ,חזרה לגלולי בית אביה".

בכך יובן יותר גם הדיוק בלשונו של רש"י ,קטורה זו הגר", ולא ,היא הגר"*:, בדומה ללשון הפסוק< ,היא חברון" וכדומה:

,היא הגר" זוהי לשון ,נסתר", וניתן היה לחשוב, שאין מדובר כאן בפסוקים כלל. על הגר, היא כ,נסתר". ואילו כאשר אומרים ,זו הגר" הכוונה היא ללשון ,נוכח": ל,,בן החמש" מציקה כל הזמן הטענה: מה קורה להגר? מדוע אין כתוב שהיא חזרה בתשובה? ולכן מדייק רש"י בלשונו ואומר ,זו הגר": אכן, מדובר כאן אודות אותה הגר, שעליה שאלת ושוחחת עד עתה*5.

חיי שרח ד

ג. יש צורך גם בטעם השני

אך רש"י אינו יכול להסתפק בטעם זה בלבד<. כי אמנם עתה ,נאים מעשיה כקטורת", אך כיון שהיתה תקופה שבה ,חזרה לגלולי בית אביה" לא היה אברהם אבינו, שהיה צנוע ביותר", לוקחה אחר כך ל,אשה" - אילו ,נזדווגה לאדם" אחר בינתיים5.

הערות

  1. 1. וירא כב, ג.
  2. 2. להעיר מוירא כא, כא: ותקח לו אמו אשה גו'.
  3. 3. כבמפרשים דלעיל הערה 11. ובכלי יקר: וכדי לפרסם זה קרא אברהם שמה קטורה כו'.
  4. 4. ע"ד לשון רש"י לקמן פסוק ו' (וכ"ה לשון התנחומא ותנחומא באבער דלעיל הערה 2) היא הגר היא קטורה.
  5. 5. פרשתנו כג, ב. וכ"ה לשון הכתוב בכל מקום כגון דא. וכ"ה לשון רש"י - ראה לדוגמא, פרש"י: בראשית ב, יא. נח י, יב. לך יב, ו יד, ז. ועוד.
  6. 25. וראה לעיל הערה 6.
  7. 6. ברע"ב כאן (וראה גם מהרש"ל (יריעות שלמה) והובא בשפ"ח, דבק טוב ומשכיל לדוד - אלא שמפרשים שהם ב' פירושים ברש"י) דאם הוא מלשון קטרת הו"ל לנקוד בחולם כו' ואם לשון קשירה הי"ל לכתוב קשורה כו' (וכיו"ב) - אבל ע"ד הפשט אינו מוכרח שאותיות השם תהיינה בדומה ממש להאותיות שבטעם השם - ראה לדוגמא: פרש"י בראשית ב, יאדיד. ועוד. וראה לקו"ש ח"י ע' 93 הערה 14.
  8. 7. ראה פרש"י לך יב, יא.
  9. 8. לפמ"ש בפדר"א שבהערה 3 ד,חזר אברהם ולקח את גרושתו [ובתיב"ע עה"פ (וירא כא, יד) ,וישלחה": ופטרא בגיטא* (וראה תיב"ע (ופי' יונתן ה,קטרת הסמים") ות"י כאן). וכ"ה ביל"ש שם. ובזהר שבהערה 2: אזדווג בהדה זמנא חדא ולבתר תריך לה כו' ולבתר ויוסף כמלקדמין כו'] - אם נזדווגה (נשאת) לאחר גם איסור** יש בדבר (מחזיר גרושתו שנשאת לאחר). אבל ע"ד הפשט לא הי' להגר דין (,אשה" - ובמילא) גרושה, כי היתה שפחה (אמה) כדלקמן הערה 33.
  10. 10. ואאפ"ל שכוונת רש"י שלא הי' בזה איסור ד,הכזונה יעשה גו'" (וישלח לד, לא) - שהרי עדיין לא למדו הבן חמש למקרא. ועוד, דלפרש"י האיסור הוא רק אם הפקירה עצמה, כמשנ"ת בלקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 191. וראה שם ע' 185 הערה 7.
  11. 11. *) ובפרט שב"נ אי"צ גט, כי אם ,שיוציאנה מביתו וישלחנה לעצמה כו'" (רמב"ם הל' מלכים פ"ט ה"ח).
  12. 12. **) וראה שקו"ט בבית האוצר (להר"י ענגל) כלל א' אות ה' - איך נשא אברהם, שהי כהן, גרושה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.