93
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
בפשוטו של מקרא אי"ז קושיא מעיקרא דמילתא, שהרי אפשר לומר שהאותיות <בן" שבשם ראובן מרמזות לה,ב" וה,נ" י של ,בעניי"יי; ואף שבשם (ראו)בן אין בו ה,עין" וה;יוד" של בעניי ייי וגם ניקוד ה;בי"ת" הוא באו"א, הרי כבר למדנו כיו"ב במ"א בפרש"י:י: ,שמים"* הוא ר"ת ,שא מים, שם מים, אש ומים", אף שה.אלף" של ,שא" ושל ;אש" ליתא בתיבת ,שמים", וגם ניקוד ה;שין* של אש הוא באופן אחר -- אלא שדי לנו באות ,שין" שב,שמים" (ובפרט שאות זו היא המורגשת בעיקר בביטוין של התיבות ,שא" ו;אש"), ועד"ז מובן גם בנדון תיבת *בעניי" (שהאותיות ,ב" ו,נ" (בן) הן המורד גשות בה בעיקר :י), ולכן לא איבפת לן החסרון של שאר האותיות *י. וא"כ
₪ ונבכלל : כפי הנראה עיקר קושייתם הוא על ה,ב" ולא על ה,נו"ן", כיון שרד גיל להוסיפו בכמה שמות וכמו פישון וגיחון (בראשית ב, יאיג) ובנדו-ד השם שמעון שהוא ע"ש ,כי שמע ה'* שאין בו נוין (אף שבווחק י"ל שה,נו"ן* שבשם שמעון הוא הנו"ן ש,בשנואה"). וראה פירוש באר יצחק עפרש"י שכ' שהקושיא בהכתוב היא שהול"ל ראיון.
0) ראה חידושי הרש"ש לביר פע"א: גב
1 ראה פירוש מהרז"ו (ב"ר שם): ,דאי משום כי ראה בעניי הו"ל לקרותו ואו בען". ובביאור הרד*ל לפדר"א שם ,שא"כ (לפי טעם הכתוב) ה" לה לקרותו ראו. עני".
2) בראשית א, ת.
3 ואף שה,ב* של בעני אינו מעיקר התיבה ,עניי", מ"מ מכיון שבפועל צריכה לומר ,כי ראה ה' בעניי" הרי מתאים שתהי' בהשם התחלת התיבה לידע למה היא מכוונת.
4) ובכלל איגו מוכרח בדרך הפשט*
\יצא גב
הדרא קושי' לדוכתא: פירושו של
רש'י כאן למה לן:י?
הערות
- 1. *) משא*"כ בדרך הרמז והדרוש שיש לרמז ולדרוש כו*כ באותיות השם.
- 2. שאותיות השם תהיינה בדומה ממש לאותיות שבטעם השם כ"א רק לתוכן הטעם. וכדמוכת משם ,בבל" שהוא ,כי שם בלל ה' שפת כל הארץ" (נח יא, ט). ועד"ז בכ"מ.
- 3. ומה שהוצרך רש"י לפרש עה"פ (בראד שית ה, כט) ויקרא את שמו גח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו גו' -- ,יניח ממנו את עצבון עד שלא בא נח כו' ובימי נח נחה וזהו ינחמנו, ואם לא תפרשהו כך אין טעם הלשון נופל על השם כו"", הוא לפי שהיינו טועים בפי' התיבה ינחמנו (וראה ב"ר פכ"ה ב. ובמפרשי המדרש).
- 5. ואין לומר שרש"י הוצרך להביא פירוש רבותינו, כי לפי טעם הכתוב, ,כי ראה הי" הול"ל ראה בן בל' יחיך ולא ראובן בל' רבים (כביפ"ת ונזר הקודש לבייר פע"א שם. וראה גם ב;הכותב" בע"י). או דקשה : ראובן הוא ל' עתיד והול"ל ראה בן בל' עבר (ראה אלשיך עה" כי א) לפי הנ"ל קשה עד"ז גם בשם שמד צון (ראה יפ"ת ונזר הקודש שם) ומכיון שאין רש"י מפרש כלום בשם שמעון מובן שאין זה קושיא בפשש"מ, וכבהערה שלפיו. ב) הו"ל לרש'יי להעתיק גם התיבות .כי ראה ה'" או עכ"פ לרמזם ב.וגן'"י כיון שזוהי הקושיא בהכתוב המכויחה לפ" רש באו"א.
- 5. במשכיל לדוד כאן (וכ"ה במירא רכיא) דהטעם שהביא רש"י פירוש רבותינו הוא .דבכולהו כתיב בקרא תחילה הטעם ואח"כ השם כו, משא"כ הכא גבי ראובן דבתחלה כתיב ותקרא שמו ראובן ואח"כ כתיב כי אמרה, ש"מ דה"ק ותקרא שמו ראובן אפי" בלא טעם המבורר בקרא והיינו הך דקאמרי רבנן* *. אמנם ג"ז אינו מספיק דהלא במ" קום זה טרם ידעינן שבשאר השמות ** גאמר
- 6. *) ועד"ז כתב בעיון יעקב (בע"י בר" כות שם. וראה גם מושב זקנים עה"ת) במה שרבותינו בגמרא (ברכות) דרשו עוד טעם (הנ"ל) על קריאת שמו ראובן. ובביאור ה" ורז"ל בהדרשא ראו בן שבפדר"א (הובא לעיל הערה 2).
- 7. **) זתולדות (כה, ל): ויאמר גו" ה" אדום גו" ע"כ קרא שמו -- אנו שי"ך
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 138 לקו"ש ח"י ע' 93
- לקוטי שיחות 175 לקו"ש ח"י ע' 93
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.