172

לעומת זאת, האשה היא ,כל כבודה בת מלך פנימה"* - תפקידה הוא בתוך הבית, פנימה - לעבד את הדברים המובאים מן החוץ באופן שיהיו ראויים לאדם, עד להיותם ראויים, כביכול, לאדם העליון (הקב"ה).

כאשר אברהם הדליק נרות לא גרם הדבר לנס שהנרות יאירו את הבית בגשמיות, יותר מדרך הטבע - שהרי לא זהו תפקידו.

דוקא בנות שרה ורבקה, ובעקבותן לכל נשי ובנות ישראל, ששליחותן ותפקידן בעולם הוא להתעסק בצרכי הבית%, גם בגשמיות, ישנו הכח להשפיע ולהאיר את כל הבית, במשך כל הזמן, ע"י נרותיהן. במשך כל ימות השבוע ניכר, שוהו בית שבו הדליקה בת שרה ורבקה נר שבת.

2 סדר ג' הפרטים - בפנימיות לפי הנ"ל יובן הסדר בשלושת הפרטים בפרש"י - בפנימיות הענינים:

מפרשיםי* אומרים ששלושת הפרטים שמביא רש"י בפירושו הם כנגד שלוש המצוות שניתנו במיוחד לנשי ובנות ישראל: חלה, נידה (טהרת המשפחה) והדלקת הנר.

שמירת מצוות הדלקת הנר מביאה

חיי שרח ג שיחות 1606

ל,נר דלוק מערב שבת לערב שבת", זהירות במצוות חלה גורמת ל,ברכה מצויה בעיסה" והקפדה במצוות נידה מזכה ב,,ענן קשור על האהל" - טהרה מביאה את ,ענן" השכינהל*.

רש"י מנה את שלושת הפרטים הנ"ל לפי סדר כרונולוגי של זמן קיום המצוות האלה: בהדלקת הנר מתחילה הילדה מיד עִם הגיעה לגיל חינוך (.גר דלוק מערב שבת לערב שבת"), מאוחר יותר, כאשר היא גדלה מעט ומתחילה לסייע בעבודות הבית, היא עוסקת גם בעיסה (,ברכה מצויה בעיסה"), ולבסוף - עם נישואיה היא מקיימת מצוות נידה - טהרת המשפחה ("ענן קשור על האהל").

מכל האמור לעיל מובן גודל הזכות בהשתדלות שכל ילדה יהודיה שהגיעה לחינוך תדליק נרות בכל ערב שבת קודש ועיו"ט.

וע''י הדלקת נר שבת נזכה, בנאמר בילקוט שמעוני*, ל,,נרות ציון" שיראה לנו הקדוש-ברוךהוא בקווב ממש בגאולה האמיתית והשלימה.

(משיחות כ"ף מר-חשון וש"פ חיי שרה, תשל"ה)