170

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

את משמעותה של הדלקת נר שבת, יש לחנכם?י במצוות הדלקת נש"ק, גם כאשר האם מדליקה בבית נר כ,מצווה ועושה".

אמנם, רבקה היתה נבונה הרבה יותר מילדה אחרת בגיל זה", כפי שרואים מקורות אליעזר, שלמד מכל דיוק במעשיה [ולשם כך היתה נחוצה נבונותה להסכמתה לשידוך, עד כדי כך שרש"י מציין* שממנה לומדים ש,אין

(כד, י),להרכיב עליהן עשרה אנשים לברך ברכת אירוסין ונשואין"* - הרי: א) אין זה שייך כלל לבירור דעתו בענין חיוב ההדלקה אם הוא רק אחר הנשואין. ואדרבה, זה גופא שלא הביא רא" דרבקה היתה כבר לאחר הנשואין כשבאתה האהלה מזה שהדליקה נרות - מוכיח דס"ל שמדליקות גם קודם הנשואין. ב) ועוד ועיקר: מכיון שרבקה היתה בת ג' שנים (וכמפורש גם בחזקוני פסוק סד**) - אין נפק"מ אם היתה קודם הנשואין או לאחרי, כי אין הנשואין פועלים ומשנים בנוגע לחיוב במצות. ופשוט.

2) והרי האב מצווה מד"ס לחנך גם בתו (שו"ע אדה"ז או"ח סשמ"ג ס"ב. וראה מ"א ומחה"ש שם סוסק"א. וראה תוספתא עירובין (פ"ב ה"ח): ,לא נמנעו .. מלשלח עירובין .. וביד בנותיהן הקטנים כדי לחנכן במצות").

3) ראה פס"ז שבהערה 34.

4 בד, נז.

חיי שרח ג

משיאין את האשה (גם גדולה*) אלא מדעתה"], אך למרות כל זאת לא היתה בת יותר משלוש שנים, וחלו עליה (על"פי דין תורה"*) חיובים של קטנה**.

3 הכח הטמון בהדלקת נרות של ילדה קטנה

ענין נפלא נוסף רואים בזה:

כאמור, ודאי הוא שאברהם אבינו הדליק נר בכל ערב שבת. והנה, למרות שהתורה מעידה עליו שהוא היה ,בא בימים וה' ברך את אברהם בכל"י, ובודאי הכוונה כאן היא גם לרוחניות, בכל זאת לא היה בהדלקתו הפלא של ,צר דלוק מערב שבת לערב שבת"**,

5 ובפרט דהרי משנה מל' המדרש וכו' (שהובא לעיל סוף הערה 35).

*45) אבל ראה פרש"י תולדות כה, כז.

הערות

  1. 1. *) אבל להעיר דלקמן (כה א) הביא דברי המדרש (הובא לעיל הערה 55) ,,למדה תורה דרך ארץ .. שלא ישא אשה עד שישאו הם ולכך כתיב ויקח את רבקה ותהי לו לאשה כו'", דמשמע שלא הי" הנשואין קודם שבאתה ליצחק.
  2. 2. **) אבל בפ' תולדות (כה, כ) כתב דרבקה היתה בת י"ד שנים כשנשאת, וכדעת הספרי הובא גם בתוד"ה וכן (יבמות סא, ב). ובדעת זקנים תולדות כה, כ. וראה ברד"ל בפדר"א פט"ז ופל"ב.
  3. 6. כי מסתבר לומר שזה שהי' לה דין ,גדולה", ה"ז רק לגבי ענינים טבעיים ולגבי דיני ב"נ, דלהיות שהאבות הי" להם דין ב"נ (ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 145 ואילך. וש"נ), ושיעור דבן י"ג למצוות הוא (לכמה דיעות) מהשיעורין דהלמ"מ, הרי בב"נ לא שייך שיעור זה, ושיעורו הוא כשנעשה גדול בשכל (- ראה בכ"ז בארוכה לקו"ש חלק יוד ע' 70 ואילך. לקמן ע' 314). משא"כ הדברים שעשו (לא מצד דיני ב"נ, כ"א) מפני שקיימו את התורה, היינו חיובים של ,בנ"י" - הרי השיעור דגדלות שבזה הוא כמו"ש בישראל ואין לומר שיהי' כמו שהוא בב"נ, דהרי"ז תרתי דסתרי. וק"ל.
  4. 7. פרשתנו כד, א.
  5. 8. ואין לומר שגם הנרות שהדליק אברהם היו דולקים מע"ש לע"ש אלא שהדליק באהל אחר משא"כ באהל שרה שלאחר שמתה לא היו נרות דולקים, דלפי"ז אין מתאים (ובפרט להגירסא שבדפוס ראשון ושני (הובא לעיל הערה 3) נר

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.