124
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
וירא ג שיחות גילוי פנימיותם מן ההעלם אל ה. הסיפור בגמרא על הגילןל*ו. ה"איש המכוער"
אך ישנה דרגה נמוכה יותר, כאשר ענין רוחני כלל איננו מורגש, מפני שהחומריות והגסות מכסות לחלוטין על הפנימיות והנשמה"י.. יהודי כזה איננו יכול לחוש בשפלות מצבו, והוא זקוק ל"נזיפה" שכל מהותה הוא שבירה - ל"צעקה" "אתה רע ורשע ומשוקץ...." - וזה גורם לשבירה בכל מהותו, וכך הוא נעשה "כלי" לקדושה.
דוגמא לדרך השניה נמצאת בסיפור בגמרא'?;:
"מעשה שבא ר' אלעזר בר"ש... נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר... אמר לו ריקה כמה מכוער אותו האיש... אמר לו... לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית...".
מתעוררת השאלה בלשון הנפוצה בגמרא: מעיקרא מאי קסבר (=מה חשב מלכתחילה?) - כלום לא ידע ר' אלעזר מלכתחילה, לפני תשובתו של האיש "לך ואמור לאומן...", שגוף האדם וצורתו הם "יציר כפיו של הקב"ה"?
בנוסף לכך יש להבין: כיצד ייתכן שר' אלעזר אמר דברים כאלו ("ריקה כמה מכוער... ")?
ההסבר לכך הוא: במילים "ריקה כמה מכוער אותו האיש" התכוון ר' אלעזר בעיקר ל"ריקנות" ול"כיעור" האמיתיים, במובן הרוחני. הוא הבחין שאותו האיש ירוד מאד מבחינה רוחנית, ללא שום מעלה אמיתית ברוחניות ?.
הערות
- 8. כמובן ג"כ מזה שהבת קול פועלת עליו, כידוע (ראה כש"ט בהוספות סע"ט ובהנסמן שם. וראה שם ח"א סקמ"ו. ח"ב סרנ"ה. ועד"ז בחרדים בחתימת הספר) שפעולת הבת קול היא באופן שהנשמה למעלה שומעת אותה ומזה נמשכת התעוררות בהנשמה למטה. ונמצא שהמדובר במי ששרש נשמתו נרגש בנשמתו כמו"ש מלובשת בגוף.
- 9. כמש"נ (משלי כד, כ) נר רשעים ידעך. וראה תניא ספי"א.
- 0. לשון התניא פכ"ט (לז, א) - אלא ששם מסיים ,עד מתי תסתיר וכו'", שמזה משמע* שהמדובר שם בזה שנוגע לו הריחוק מה', משא"כ באופן המדובר בפנים שה.ירעים עלי"" הוא רק זה שהוא ,רע ורשע ומשוקץ וכו'". ועד"ז הוא גם בהפעולה שנעשה ע"י ההכנעה ושבירת הלב גבי המרגלים (תניא שם) שההכנעה היתה (לא מצד זה שהם מרוחקים מאלקות, כי אם) מצד ,במדבר הזה יפלו פגריכם גן'"**.
- 4. ועפ"ז יש לומר שכוונת אדה"ז בתניא שם בזה שמביא הדוגמא מהמרגלים היא [לא רק להביא ראי" על מ"ש לפנ"ז ,שמצינו דבר זה מפורש בתורה", כי אם] גם (לרמז) שהתועלת הבאה ע"י
- 5. *) וי"ל שלא כן הוא, שהרי ממשיך שם שזה ,יועיל לנפה"א".
- 6. **) אבל גם בזה י"ל שלא כן הוא, שהרי מקדים בתניא שם ,שאמר להם איך שקצף ה' עליהם".
- 7. הביטושים היא לא רק כשהביטוש הוא מצד זה ש,הוא רחוק מה' בתכלית הריחוק" (תניא שם לו, ריש ע"ב), שמזה מוכח שהוא בדרגא כזו שנוגע לו הריחוק, אלא גם במי ש(בגילוי) אינו מאמין ביכולת ה' - גם הוא, כשנכנע (ע"י ביטוש גשמי וכיו"ב) מתגלית פנימיותו.
- 1. תענית כ, סע"א ואילך.
- 2. ראה עיון יעקב לע"י תענית שם. וראה גם לקו"ש ח"ט ע' 262 ואילך (ובארוכה - לקו"ש חי"ט
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.