105
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
יתר-על-כן: בכניסתם לארץ נאמר "ונכבשה הארץ לפניכם" - "הארץ" סתם - ולכן יש לומר, שמיד עם כיבוש יריחו, שהיתה "נגרא של ארץ ישראל" (ולכן "נתכנסו לתוכה ז' אומות" כי "אם נכבשה יריחו מיד כל הארץ נכבשת")", כבר נשלמה החלות של קדושת הארץ - באמצעות כניסת ישראל לארץ ישראל באופן של כיבוש.
(רק לגבי מספר מצוות* היה תנאי נוסף של כיבוש וחילוק וכו' - כתנאי לחיוב המצוות, בדומה למצות יובל, שחלה כאשר "כל יושביה עליה"?י. אך אין זה ענין הקשור* לקדושת הארץ*', שחלה בשלימותה מיד עם כיבוש יריחןל).
לפי זה "יש להסביר באופן נוסף שהחזקה לא גרמה לקדושת הארץ (אפילו בערי הגבעונים וכדו'), כי קדושתה של כל ארץ ישראל כבר חלה מיד עם כיבוש יריחו, כדלעיל'ל.
לעומת זאת לגבי כניסת עזרא אמר הקדוש-ברוך-הוא "אפקוד אתכם... להשיב אתכם אל המקום הזה":*, רצון הקדוש-ברוך-הוא בפקידתו לא היה לכבוש את ארץ ישראל, אלא לעלות ולהתיישב בה5, ולכן חלה אז הקדושה באמצעות "חזקה שחחזיקו בה".
הערות
- 1. עבד (נתינים) - שקבלו ע"ע מפני יראה כו' - קנה רבו (ו,נמשך" על קנינו עניני העבדות והקדושה שלו), אף שמעצמם מסרו ונתנו עצמם לעבדות.
- 45. במדב"ר פט"ו, טו. תנחומא בהעלותך יו"ד.
- 6. ראה אנציקלופדיא תלמודית שם ע' ריט ואילך. וש"נ.
- 7. ערכין לב, סע"א.
- 8. וכדמוכח גם מזה שמצינו (הובא באנציקלופדיא שם) כמה טעמים ע"ז שלא נתחייבו בתרומות ומעשרות וביכורים (ועוד) עד אחר ירושה וישיבה, ואין מפרשים כפשוטו שאז לא נגמרה קדושת הארץ.
- 9. וכדמוכח גם ממ"ש הרמב"ם (הל' תרומות והל' בית הבחירה שם) שקדושה ראשונה הייתה מפני הכבוש אף שמדבר שם בהחיוב דתרומות ומעשרות ושביעית שחיובם הוא רק אחר (כבוש ו)חילוק, כי ע"י כבוש נעשה כבר קדושת א"י גם בנוגע לתרומות ומעשרות.
- 0. בנוגע לחלה שנתחייבו תיכף בבואם אל הארץ (ספרי ורש"י שלח טו, יח) לפני כבוש יריחו, דהרי אכלו מתבואת הארץ ממחרת הפסח (יהושע ה, יאדיב) י"ל דאינו תלוי בקדושת הארץ.
- 8. שיחות -
- 9. ראה שו"ת שאילת דוד חידושים בעניני שביעית בתחלתו (ועיי"ש שר"ל שהוי מחלוקת בכתובות (כה, סע"א) ובירושלמי חלה שם). ולהעיר ממנ"ח (שם) שר"ל שגם תרומות ומעשרות וכו' אינו בגדר קדושה אלא מפני דהוא ארצם. ואכ"מ.
- 1. ומש"כ הרמב"ם (הל' תרומות פ"א ה"ב) .ומפני זה חלק יהושע ובית דינו כל א"י לשבטים אע"פ שלא נכבשה כדי שלא יהי כיבוש יחיד כשיעלה כל שבט ושבט ויכבשו חלקו" - היינו להיות ,קרא א"י כדי שינהגו בו כל המצות" (לשון הרמב"ם שם), שחיוב המצות נעשה בכל מקום לאחר שנכבש המקום וחלקו (דאלת"ה לא נתחייבו בכהנ"ל עד לאחר שנכבשה בסוף ימי דוד ובכו"כ מקומות מפורש דלאחרי יד דכבשו וחלקו נתחייבו), אבל ענין הקדושה נעשה תיכף בכיבוש יריחו.
- 11. ובאחרונים לירושלמי שביעית רפ"ו ע"פ דברי הרמב"ם הנ"ל דכיון שיהושע ובית דינו חלקו כל א"י לשבטים נק' כבר .שקנו כולה" (בסוף יד שנה). וראה צפע"נ לרמב"ם הל' תרומות שם בסופו (ג, ד). ואכ"מ.
- 2. ירמי' כט, יו"ד.
- 3. ובלשון הכתוב (ירמ" מ, יו"ד) .ושבו בעריכם אשר תפשתם".
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 149 לקו"ש חט"ו ע' 105
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.