103
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ד מדוע לא נקנו ערי הגבעונים בקנין חזקה
על השאלה השניה שדלעיל, ניתן היה, לכאורה, לענות (כפי שמפרשים אחרים:3 מסבירים את דברי הרמב"ם): אמנם, גם בכיבוש יהושע היתה חזקה, אבל בפועל לא קנו היהודים את ארץ ישראל באופן של חזקה, כי כוונתם היתה לקנותה דוקא עלדידי כיבוש, ולכן לא קבעה חזקתם את הבעלות על הארץ, כפי שרואים בק"ו מן ההלכה% "העודר בנכסי הגר וכסבור שהן שלו, לא קנה".
אך ראשית צריך לברר, אם סברה זו מתאימה לעניננו, שהרי בעניננו קיימת הכוונה לקנות את הארץ, אם-כי באופן אחר**, ולכן אפשר לקנות אפילו ללא כוונה*, ובמיוחד שזהו "קנין דאורייתא"*. ונוסף לכך קשה להסביר כך, כמוסבר לעיל: בערי הגבעונים לא היה כלל קנין באופן של כיבוש, כי הגבעונים נתנו לישראל את עריהם
מרצונם, ומדוע לא חל גם על ערים אלו קנין החזקה של ישראל?
ה. שני הענינים שבמסירת הארץ לישראל
ויש לומר, שההסבר לזה הוא:
בנתינת הארץ לישראל נתחדשו שני ענינים: א) קנין ממון, כלומר הבעלות על ארץ ישראל עברה לידי ישראל. ב) הענין של קדושת הארץ.
הענין הראשון, בעלות ישראל על הארץ, נבעה ממסירת ארץ ישראל עלידי הקדוש-ברוך-הוא לאברהם אבינו, כפי שלומדים בירושלמי* מן הפסוק "לזרעך נתתי" (בלשון עבר), שאין זאת הבטחה בלבד אלא "כבר נתתי". כלומר, שמאז, אף לפני שכבשו ישראל את הארץ בפועל, שייכת ארץ ישראל לעם ישראל" (לתמיד)*. עובדה זו
הערות
- 12. שו"ת חיים שאל שם. ועד"ז בצל"ח ברכות ד, א. ועוד.
- 3. יבמות נב, ב. רמב"ם הל' זכי' ומתנה פ"ב הי"ג.
- 4. אבל יש לחלק, שכאן כיון שכבר קנו ע"י כבוש אין מקום לחזקה לאח"ז כיון שכבר ה" שלהם כמ"ש במפרשים. וראה שו"ת חיים שאל שם בתחלתו מס' בירך יצחק, ומה שהקשה (בשו"ת) שם.
- 5. ראה שו"ת צ"צ יו"ד סר"ל. אה"ע סקנ"ט ס"א. ועד"ז בשו"ת חת"ס ורעק"א (ראה לקו"ש חי"א ע' 145 הערה 45, וש"נ).
- 6. ראה נמוק"י ב"מ י, א. ובהנסמן בהערה שלפנ"ז.
- 36. נסמן לעיל הערה 5.
- 7. ומלשון פירוש רש"י (ר"פ בראשית) ,שאם יאמרו לסטים אתם שכבשתם ארצות ז' אומות" משמע לכאורה, שגם הקנין ממון נעשה רק לאחרי הכבוש (ולא לפנ"ז) - אף שי"ל שזהו רק לדעת האוה"ע - כדמשמע גם מפרש"י במק"א (נח ט, כו. ט, כז. לך יג, ז, טו, טז. וראה לקמן ע' 158 הערה 4 . וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 4 ואילך, ע' 7 ואילך (הובא לקמן הערה 67).
- 8. אלא ,שאעפ"כ לא נקנית להם אלא בחזקה המועלת כדאמרינן בקדושין דכ"ו במה ירשתם בישיבה וה"נ אמרי' בב"ב דף ק'" (שו"ע אדה"ז קו"א להל' הפקר בתחלתו). ובהמקנה קדושין שם, דהחזקה (לדעת דבי רבי ישמעאל) היינו חלוקה שביניהם לקנות כאו"א חלקו, ולא לקנות מן הכנענים. וראה שו"ת דבר אברהם שם אות ו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 1 עמודים.