145

המעלה יי) -- ולכן רצו בנ"י לעשות את העגל בתור ,ממוצע" כזה ; ומיו" שבת ג"כ התמי' איך עשה אהרן את העגל **י.

ו ובדרך הרמז יש להוסיף, שזהו המכוון והנרמז בתיבת ,אנוש" שרש"י מביאה ג"כ בפירושו: דהנה מבואר ברמב"ם * ,בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדול וכו' ואנוש עצמו:י מן הטועים הי', וזהו היתה טעותם, אמרו הואיל והאלקים ברא כוכבים אלו וגל גלים להנהיג את העולם כו' ראיין הן לשבחם ולפארם ולחלוק להם כבוד כו' *, ז. א. שטעותם היתה שהחשיבום

9 ואף שעדיין לא נצטו על עשיית הארון והכרובים, מ"מ בפשטות נראה ש" ענין כזה ה" מובן להם. ולכן: (א) לא מצינו שהי" אצלם פלא בעשיית הכרובים ומביניהם יהי' ודברתי אתך. (ב) הצלןל לא תעשון הנ"ל -- בא קודם לציווי דעשיית הכרובים. (ג) ועיקר -- כבר פרש"י שידעו שיצוום לעשות המשכן וכו" (תרומה כו, טו).

*39) צפ"ז י"ל שגם לפי' הב' שבפרשיי יש לפרש ,ולא ידעתי שיצא העגל הזה" (ראה לעיל הערה 17), והדיוק הוא ,הזה" (דלכאורה מיותר הוא) -- הייגו שלא ידעתי שיצא מזה ענין ע"ז (עגל כזה) -- ע"ד פי' הגו"א והמשכיל לדוד עה"פ.

0) ריש הל' ע"ז.

1 והמקור ע"ז שבת (קיח, ב. וכגרסת הע"יי (וכו' וראה דק"ס שם) שהושמט .דור". וראה רשי שם

וכנראה ש,הבחור הזעצער" בפרש"י בגמ' בואותו הגירסא ,כדור אנוש רצה ,לתקן* והשמיט התיבה ,כאנוש" שהועתקה מהגמרא, והתחלת פרש"י ,דור אנוש" עשה אותה העתקת התיבות מהגמרא ושוברו על אתר -- שבגמרא מוכרח להיות ,כדור".

אלא שמפרש שהכונה לדורו,. וגם בהרמז כאן יל"פ כן).

וכונת הרמב"ם בהוספה זו להראות גודל הטעות והתפשטותו.

ולהעיר ממו"נ (ח"ב פמ"ז). הרמבין עה"ת בראשית (ה; 01

תשא א

לממוצע שיש לו בחירה, אף שבאמת אינם אלא ,כגרזן ביד החוצב בו" -- כמו"כ הוא בעניננו, שרצו לעשות את העגל ל,ממוצע" [אכן בודאי ידעו (בנ'י ואהרן) שאין ל,ממוצע" כזה שום בחירה (ובהוגמא להכרובים) ] *י, ומזה נשתלשל החטא של ע"ז ממש, בכמה מבנ'י, היינו להחשיב את הממוצע כבעל בחירה. וזהו שרש"י מרמז בתיבת ,אנוש", שהחטא כאן הוא בדוגמת אנוש ודורו.

זו והנה גם ע'ד ההלכה יש לתרץ קושיא הנ"ל (איך אפשר שאהרן יעבור ח"ו על איסור ע"ז). וביאור הענין כי מצינו מפורש בקרא *+ שאהרן אמר להם ,פרקו נזמי הזהב גו' והביאו אלי", דדייק לומר שרק יביאו אליו את הזהב, אבל לא שיתנוהו לו; היינו שגילה דעתו כי אינו רוצה לקנות את הזהב שיהי' שלו, ובמילא מובן שלא קנה את הזהב (כי א"א שאדם יקנה דבר נגד רצונו*); ובפרט שגם הם

2) ראה בשיחה א' לפ' יתרו. לקו"ש חייה ע' 65.

3 וראה סהמ"צ להצ"צ מצות מילה פיג. וידועה השקו"ט בנוגע לאמירת מכניסי רחמים, -- משא"כ בנוגע למשה (וכמו"כ במרו"ל דמי שיש לו חולה ילך לחכם כן" (בייב קטז, א)) -- ראה שו"ת הת"ס או"ית סיי קסו.

4) לב, ב.

5 ואפילו לפמ"ש הנמוק"י בב"מ (י, א) (עַל מ"ש בגמרא שם ,כיון דנפיל גלי דעתי' דבנפילה ניחא לי' דנקני בארבע אמות לא ניחא לי' דנקני") : ,וזו כיון דתקנת חכמים היא שומעין לו באומר אי אפשי בתקנת חכמים כגון זו" (הרי שאפילו היכא שמגלה דעתי' בפירוש ,דלא ניחא ל" אעפי"כ אי הוה קנין דאורייתא קני בע'יכ) -- הרי כתב החת"ס (חיו"ד סי' שיג. הח" אבה"ע סי" קסו. וכ"ה בשו"ת רעק"א מהדו"ת ס" צו) ,דלא אמרה אלא במי שרוצה לקנות דבר זה עתה בשום קנין