59
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ע"ה"י', ולא מפני שהקב"ה ציווה זאת לאדם הראשון וכדומה5?
חובתם של ישראל לקיים את כל מצוותיהם, כולל המצוות שנצטוו בהם לפני מתן תורה (כמצות מילה), רק מפני ציוי ה' למשה רבינו עה בסיני%, = מובנת, כי במתן תורה חל שינוי מהותי בישראל אשר אז בחר בם הקב"ה'' ולפיכך חל שינוי גם בכל מצוותיהם; אבל מהו הקשר של בני נח*' למתן תורה, שלפני מתן תורה הם קיימו את המצוות מפני ציווי ה' לאדם הראשון, ולאחר מתן תורה הם צריכים לקיימן מפני ש"ציווה בהן הקב"ה בתורה... ע"י משה רבנו ע"ה"**ו?
ד. :תרון הנפש השכלית של ישראל
כדי להבין זאת יש להקדים את הסברו של כ"ק מו"ח אדמו"ר"' על יתרון הנפש השכלית - "צלם" - של ישראל על פני נפש השכלית של המין האנושי בכללו, המסביר שבנפש השכלית של ישראל מורגש עידון רוחני מיוחד, למרות שזהו שכל אנושי טבעי, ויש לו "דיבוק" לעדינות רוחנית לעומת הנפש השכלית של הגוי שהיא מגושמת = יותר. כמוסבר במספר מקומות< שלימוד חכמות חיצוניות מביא את האדם לידי הרגשת ישות עצמית, ואף גסות מסויימת וכו'.
לכאורה, לא מובן: תפקידו של השכל הוא לברר את ה"אמת" שבכל דבר, ולכן צריך השכל להתעלות מעל פני הנטיות האישיות - "רוח... האדם העולה היא למעלה!:, שלא כבעלחיים, ש"רוח הבהמה היורדת היא למטה", ואיך ייתכן, שהנפש השכלית של בני נח היא, להיפך, מורידה את האדם ומביא אותו לידי גסות?
לגבי השכל של הנפש הבהמית - שכל הקשור למידות - שמהותן היא "הרגש עצמו":, ניתן להבין שהוא יכול להביא לידי הרגשת ישות עצמית וגסות. אבל הנפש השכלית אינה
קשורה למידות, אלא היא שכל בלבד,
הערות
- 4. סנהדרין נו, ב. רמב"ם שם רפ"ט. וראה אנציקלופדי' תלמודית ע' ב"נ (ע' שמט ואילך), וש"נ.
- 5. ודוחק לומר שכוונתו, כי לולא הקבלה ממשה או דברי תורה (ראה רמב"ם שבהערה הקודמת) אין ידוע בכלל ע"ד הציווי לאדה"ר.
- 3. וצע"ק מה שממשיך (בסוף פ"ח) .אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת", ואינו שולל גם אם עשאן מפני ציווי ה' לאדה"ר.
- 6. פיה"מ להרמב"ם ספ"ז דחולין. ובפי' מים חיים (להפר"ח) לרמב"ם הל' מלכים שם, דזהו ג"כ המקור למ"ש הרמב"ם (גבי ב"נ) ,והוא שיקבל אותן וכו'".
- 7. שו"ע אדה"ז או"ח סי' ס, ס"ד.
- 8. והא שאמרו (סנה' נט, א) ,כל מצוה שנאמרה לב"נ ונשנית בסיני לזה ולזה נאמרה" - אין הכוונה שב"נ מחוייבים בזה מצד הציווי בסיני, כ"א ד,לא שקלינהו להנך מב"נ וכדקיימי להו קיימי" (רש"י שם ד"ה לזה ולזה נאמרה).
- 18. ראה גם לקו"ש ח"כ ע' 146 ואילך. חכ"ו עמ' 132 בארוכה.
- 9. ד"ה חביב אדם שם פ"א.
- 0. ד"ה ויאמר משה תש"ט פ"ב ואילך. ועוד. 1 קהלת ג, כא.
- 2. ראה ד"ה ויאמר משה שם פ"ג. ועוד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.