55
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
0" לקוטי כפי שאומר רש"י על הפסוק* "ויכל אלקים ביום השביעי": "מה היה העולם חסר מנוחה, באת שבת - באת מנוחה, כלתה ונגמרה המלאכה" - שמלאכת הבריאה שנעשתה בששת ימי בראשית לא הסתיימה עם בריאת מציאות העולם, אלא עלדידי ה"מנוחה" (העדר מציאות), שנקבעה בו עלדידי השביתה ממלאכת הבריאהלי.
וכיון שבכל שבוע חוזרים על עצמם הענינים של השבוע הראשון, של שבעת ימי בראשית", לכן מתהווה בעולם בכל שבת ענין של "מנוחה".
יב. "מנוחה" נמשכת באופן ג(לוי רק בפנימיות העולס
אך כיון שענין המנוחה בשבת נעלה מששת הימים, והבריאה שבהם, מציאות העולם'ל, והעולם איננו "כלי" לכך - כמוסבר במספר מקומות שהשבת היא מעל הזמן, לכן "נמשך" ענין ה'מנוחה" באופן גלוי וניכר רק
נח ג
בפנימיות העולם, ואילו בחיצוניותו אין הבדל בין שבת לבין ימי החול5.
אצל היהודים, = המחברים בין התחתונים לעליונים מתבטא אוך השבת בגלוי במציאותם. כידוע, שהנשמה היתירה בשבת משנה גם את טבע הנפש הבהמית (ולכן גם עםהארץ אינו משקר בשבת*), ואפילו בטבע של הגוף* הגשמי*.
ואילו בכלל העולם, המוגבל במגבלות של זמן ומקום, הכרוכות ב"תנועה" (ההיפך מ"מנוחה")9, אינו יכול להאיר בו בגלוי ענין המנוחה, הקשור לדרגה שמעל לזמן ומקום".
יג. התשובות לשאלות הנ"ל זוהי הסיבה לכך שבן נח אינו יכול
הערות
- 8. בראשית ב, ב.
- 9. ראה בארוכה תפארת ישראל (להמהר"ל) פ"מ.
- 0. ראה ד"ה ויהי ביום השמיני תש"ד פ"י: שהן ימי ההיקף שחוזרין חלילה. וראה בהנסמן בהערה 2.
- 1. ראה שבת קיח, סע"א: נחלה בלי מצרים. וראה ב"ר פי"א, ז: ,עקב שכתוב בו שמירת שבת .. ירש את העולם שלא במדה".
- 2. לקו"ת שה"ש כה, סע"א. אוה"ת שבועות ע' פו. ברכה ע' א'תתצא. א'תתצט. ד"ה ויהי ביום השמיני שם. ובכ"מ.
- 3. ראה בארוכה לקו"ש ח"ט ע' 221 (וש"נ), דוה שבשבת הוא עליית חיצוניות העולמות, היינו רק חיצוניות המחשבה, אבל לא בחי' הדיבור עצמה [שלכן ישנן השפעות ביום השבת, מכיון שהן מבחי' הדיבור (משא"כ המן שהוא מבחי' המחשבה)].
- 4. ירושלמי דמאי רפ"ד. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 19 הערה 24.
- 5. וכמחז"ל שאינו דומה אור פניו של אדם בשבת כו' (ב"ר פי"א, ב. מכילתא יתרו ועוד. וראה נ"כ שו"ע אה"ע סס"ב ס"ח).
- 6. .כמו שהעיד ע"ז אחד מן גדולי חכמי הרופאים, שבליל שבת ויומו יש שינוי גדול בדפק שביד הישראל, מחמת הארת אור העונג העצמי' דיחידה כו'" (תו"ח ויקהל תרלב, א).
- 7. ולהעיר משבת (קיט, א) ,תבלין אחד .. ושבת שמו .. כל המשמר שבת כו' ושאינו משמר כו'". אבל להעיר מסמבטיון (כנ"ל הערה 15) ועוד (ראה קה"י ע' שבת בתחילתו).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.