51
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
4 לקוטי ד. בריאת העולם - בשביל התורה
ההסבר לכך הוא:
העולם נברא בשביל התורה' (עד כדי תנאי "התנה הקדוש-ברוך-הוא עם מעשה בראשית... אם יקבלו את תורתי"5), וכוונת מתן תורה היא איחוד בין "עליונים" ל"תחתונים"*. לפיכך היו צריכים להיות בעולם "עליונים" ו"תחתונים", כדי שאחר-כך - בשעת מתן תורה, ואף קודם לכן, בתקופת "שני אלפים תורה"?, שבה התחילה ההכנה לתורה - ייווצר האיחוד של שתי דרגות אלו, ש"התחתונים יעלו לעליונים והעליונים ירדו לתחתונים".
ובשתי דרגות אלו בעולם חל שינוי בזמן המבול: לפני המבול היה העולם - בכללות - קיים במצב כפי שהוא מצד "למעלה", ולאחריו - מצד "למטה", כפי שיוסבר להלן.
ה. הקשת - ז'כוך העולם
על הפסוק< "את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ", שואלים המפרשים?<: הקשת היא
נח ג
תופעה טבעית, היא נוצרת כאשר קרני השמש משתקפות באופן מסויים מן העננים. ואם כך, כיצד היא יכולה להוות "אות ברית"? והם עונים: תופעה טבעית זו, המצאות קרני השמש והעננים במצב מסויים שבו הקרנים נראות כקשת, ברא הקדוש-ברוך-הוא לאחר המבול?
לפני המבול היה העולם גשמי יותר, וגם העננים (הנוצרים מ"אד יעלה מן הארץ"") היו חומריים יותר ולא יכלו לקבל ולהקרין את אור השמש, ולכן לא היתה מציאות של קשת. רק לאחר שהעולם נזדכך יותר, נעשו גם העננים זכים ו"עדינים" יותר, פחות עבים וגסים, עד כדי כך שהם יכולים לשקף ולהקרין את הגוונים של אור השמש.
(כך הם הדברים גם ברוחניות: לפני המבול היה העולם "בשפל המדרגה", עד אשר "לא היה שייך בירור"'*. ומפני כך היה המבול - "לטהר את הארץ? בכדי שיהיה עבודת הבירורים").
לפיכך הקשת היא "אות ברית ביני ובין הארץ", כי באמצעותה מתבטאים הטהרה והזיכוך שנתהוו בארץ.
הערות
- 4. רש"י ורמב"ן בראשית א, א. וראה ב"ר פ"א, ד.
- 5. שבת פח, א. וש"נ.
- 6. תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
- 7. סנהדרין צז, סע"א. ע"ז ט, א.
- 8. פרשתנו ט, יג.
- 9. ראה בפרטיות באוה"ת פרשתנו (כרך ג') תרמח, א ואילך.
- 0. בראשית ב, ו.
- 1. סד"ה את קשתי תרנ"ד. וראה אוה"ת שם תרנב, סע"א ואילך. פלח הרמון פ' נח ד"ה את קשתי פ"ג.
- 2. ראה גם תו"א ריש פרשתנו (ח, סע"ג ואילך. י, רע"א).
מצוטט ב־3 עמודים
- לקוטי שיחות 83 לקו"ש חט"ו ע' 51
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"א לקו"ש חט"ו ע' 51
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב לקו"ש חט"ו ע' 51
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.