38
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
9+ לקוטי וזאת גם בהתאם להמשך הפסוקים שם: מהקדמת הציוי "עשה לך תיבה... " מובן, שהפעולה עצמה היא המצוה, כדלעיל בסעיף ח'. (לפיכך מוצאים גם במדרשי התורה* שההתעסקות בבניית התיבה היתה כדי לעורר לתשובה, ולכן - עצם הבניה היא מצוה).
ואילו בפירוש על הש"ס5 מקבל רש"י את שיטת הגמרא (ההלכה). בגמרא%* שונים הדברים: (א) שם נאמר רק "שהיה נח הצדיק מוכיח בהם ואומר להם עשו תשובה...", ללא קשר לבניית התיבה. ואפילו מהמשך הגמרא ("אמרו לו: זקן תיבה זו למה א"ל הקב"ה...") נראה, ששאלתם היתה על תיבה זו - על עצם מציאות
נח א
התיבה ." (ב) אין מוזכר בגמרא שעשיית התיבה התמשכה ק"כ שנים.
מכך מוכיח רש"י שלפי שיטת הש"ס, היתה בניית התיבה רק לצורך ההצלה, והחזרת אנשי דור המבול בתשובה היא ענין בפני עצמו, ללא קשר לעשיית התיבה. כלומר, המצוה היא על מציאות התיבה, התוצאה, ולכן אין חובת הבניה חלה על נח בעצמו דוקא, והוא היה יכול לבנותה בעזרת אחרים (שם וכדומה).
זי רש"י בגמרא - בן נח יכול להיות שליח של בן-נח
בנוסף לכך יש לומר: גם רש"י בפירושו על הש"ס סובר שהמצוה היא בניית התיבה, ולא רק מציאותה, אך הוא סובר, כדעת הפוסקים*, שבןנח יכול להיות שליח של בן-נח כמותו*, ולכן נחשבת השתתפותו
הערות
- 4. אגדת בראשית ותנחומא הנ"ל.
- 5. לכאורה י"ל עוד, שהציווי ,עשה לך תיבת גו'" הוא רק על עצם בנין התיבה, משא"כ ההכנות להבני' - נטיעת ארזים השקתן קציצתן ועשיית הקרשים כו' - הי" אפשר שייעשה גם ע"י אחר (שם)* [אלא שבנוגע לנטיעת הארזים כו' אא"פ לומר לכאורה שהי" ע"י שם שהרי גם יפת בנו הגדול לא הי' בן מאה לפני המבול (פרש"י בראשית ה, לב)] - אבל אינו מתיישב בל' רש"י סוכה שם: ,וקראו חרש ע"ש בנין התיבה שבנה עם אביו.
- 6. סנהדרין קח, סע"א ואילך.
- 4. *) עפ"ז אולי י₪ ליישב (ראה רד"ל שם) מה שאיתא בפדר"א שם בשם ר' תנחומא חמשים ושתים שנה עשה נח בתיבה (ועד"ז בסדר הדורות שם)- כי הפעולות לפנ"ז כריתת הארזים כו" עשה ביחד עם בגר שם:
- 7. ויתירה מזו: מהמשך הגמרא שם (בעמוד ב') ,שה" נח הצדיק מוכיח אותם כו' והיו מבזין אותו אמרו לו"-- משמע, שתוכחה שלו היתה ענין בפ"ע ולפני שהיו אומרים לו ,תיבה זו למה".
- 8. שו"ת משאת בנימין סצ"ז. ש"ך חו"מ סרמ"ג סק"ה. ארעא דרבנן אות א' ס"ה. וראה מחנ"א הלי שלוחין סי"ד דאף שבירושלמי דמאי ותרומות משמע דאין עכו"ם יכול להיות שליח לחבירו וכו' (כמו שהקשה המג"א (או"ח סתמ"ח סק"ד) ומל"מ (רפ"ב מהל' שלוחין)), הנה מבבלי ע"ז (נג, ב) משמע דיש שליחות (אבל ראה ברכ"י אה"ע ס"ה סקט"ז. לקו"ש חי"א ע' 147 הערה 56). וראה ברכ"י שם פתחי תשובה שם סקי"ג = דכן הוא דעת כמה פוסקים.
- 9. וראה עפרא דארעא שם דגם לדעת
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.