18

20" לקוטי נובעת מכך ששורשו הוא במקום שיש בו התבטלות גדולה יותר כלפי אלקות.

שני העניניס שבקריאת השמות ע"י אדם הראשון קיימים גם בהתבטלות הדצ"ת

כפי שנאמר לפי כן, לגבי קריאת השמות על-ידי אדם הראשון: (א) שלמרות שחיותו של כל נברא היא לפי שורשו, בכל זאת כדי שיורגש הדבר בנברא, יש צורך בהורדת השפע הרוחני באמצעות עבודת אדם הראשון. (ב) דבר זה התהווה. עלדידי קריאת שמות עלדידי אדם הראשון, שגילה כיצד שם הנברא וחיותו קשורים לשורשו.

כך, ואף יותר מכך, הוא לגבי התבטלות הדומם-הצומח-והחי, הנובעת משורשם ב"עולם התוהו": (א) צריכה להיות עבודה מיוחדת, כדי שיורגש בהם שתכונת ההתבטלות שלהם נובעת מהתבטלות שורשם כלפי אלקות. (ב) האיחוד בין הדומם-צומח"חי עם שורשם ב"עולם התורה" קשור לענין השם, שהוא הצינור המקשר ביניהם.

ויש לומר שזהו הענין שעליו מרחיב את הדיבור הרבי מוהר"ש במאמרים שמלפני מאה שנה5 אודות ההתבטלות העצומה הקיימת ב"עולם התוהו". שם הוא מסביר שאפילו העוצמה הקיימת שם (שבגללה נוצרה שם שבירת

בראשית ג

הכלים: "וימלוך - ועלדידי כך - וימת") איננה נובעת מישות עצמאית ח"ו, כי אם להיפך, היא נובעת מן הדבקות הגדולה "באין סוף י₪ האמיתי"5. הוא מקשר זאת לכך ש"עולם התהו" מכונה בשם בהמה - "נוטריקון בה מ"ה", ו"עולם התיקון", אדם, הוא רק בגימטריא מ"ה, כי עולם התוהו ההתבטלות (מ"ה) ליש האמיתי בגלוי, ולא רק באופן של "גימטריא"* - הוא "בה מ"ה" - "מה בעצם".

ההסבר לכך הוא: הרי אין ענין יוצא מידי פשוטו, ובאופן פשוט - "בהמה" הוא שם של מין בעלי החיים למטה. מכך מובן, שהענין של "בה מ"ה" אינו קיים רק בעולם התוהו, אלא גם אצל הבהמה למטה, כמוזכר לעיל, שדוקא

לבהמות ישנה תכונת ההיכנעות וההתבטלות, מפני שורשם בעולם התוהו.

אבל כיוון ש"עולם" הוא מלשון העלם והסתר5, הרי גם ענין זה - שהתבטלות הבהמות נובעת מההתבטלות אשר בשורשם בעולם התוהו - קיים בהעלם ובהסתר, עד אשר ייתכן שאותם נבראים עצמם ששורשם ב"עולם התוהו", יביעו תכונה