377
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לאריכות גדולה ועד לאין שיעור. וכמו שרואים במוחש, שלפעמים ברגע אחד, ובפרט רגע של שמחה גדולה, ששמחה פורץ גדר והגבלה, הרי היא חוי' מלאה תוכן עד בלי גבול.
כרגיל בבני ישראל לקשר כל ענין בזמן המיוחד בו נמצא, הרי נקודה מיוחדת בשנה זו שמתחילה בהקביעות דראש השנה שחל להיות בשבת, והשנה היא שנת שבת לה', וראש השנה ללימוד החסידות ודרכי החסידות, הוא* יום י"ט כסלו, גאולת רבנו הזקן ויום ההילולא של הרב המגיד ממזריטש, שהשנה היא שנת ה-200 להסתלקותו, גם כן חל להיות בשבת.
והרי שבת הוא עניז של עונג (וקראת לשבת עונג) ומנוחה, כז יהיי למר ולכל אשר לו. (ממכתב כ"ה חשון ה'תעול"ג)
...במענה על שאלתו מאז במה שידוע שבשבת הוא עליית העולמות בחיצוניות ולא בפנימיות, ובר"ה הוא עליית העולמות בפנימיות ולא בחיצוניות (כמבואר בכ"מ בדא"ח ועיין ג"כ אגה"ק סי' י"ד ובקו"א - דף קנ"ז עיב -- המשך ר"ה תרס"ה ועוד) והוקשה לו איך הוא כשחל בשבת.
הנה העניז מבואר* ע"פ הידוע דכמה מדריגות יש בפנימיות וחיצוניות
יש פנימיות דפנימיות וחיצוניות דחיצוניות וכו' ועיין ג'כ אגה"ק סי" ב"ט,
(ק"ן ע"א כמה בחינות פנים לפנים וכמה בחי' אחורים לאחוריים לאין קץ
כו') וראה ג"כ בספר דרך מצותיך בסוף מצות לא תבערו אש, ולפיכך אין ניכר מבחוץ לעין הרואה כו' עיי"ש.
(ממכתב י"ב אד"ר תשי"ד)
6-2
במענה ע"ד דשאילנא קדמיכון זה מזמן והוא במ"ש בסידור תהלת ה' (וכן בסידור תו"א הנדפס בארצה"ב משנת תש"א) והועתק ג"כ בלוח תו"ת, אשר בהדלקת גרות של שבת הנוסח הוא: נר של שבת קדעש, מאין המקור להוסיף התיבה קדש?
מענה: הנה לע"ע לא מצאתי מקור ע"ז. ולי נראה שאין זה מעיקר הנוסח והוכחתי ע"ז הוא כי במקום שיש חשש הפסק משמיטים תיבת קדש, עיי"ש בנוסח הדלקת נרות דשבת ויו"ט.
הערות
- 1. לקוטי הוספות / ראש השנה שיחות דדב
- 2. *) וראה בארוכה לקו"ש ח"ט ע' 220 ואילך. המו"ל.
מצוטט ב־1 עמודים
- אגרות קודש א'תרמג לקו"ש חי"ד ע' 377
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.