220

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

8 לקוטי

לכאורה, יש לשאול: בראש השנה שחל בשבת עולה הן חיצוניות המלכות (מצד השבת) והן פנימיות המלכות (מצד ראש השנה) - וכיצד מתקיימים אז העולמות?

ההסבר לכך הוא, שהחיצוניות שעולה בשבת איננה החיצוניות של פנימיות זו שעולה בראש השנה, אלא החיצוניות של דרגה נעלית יותר. ולכן מתקיימים העולמות גם בראש השנה שחל בשבת, כי החיצוניות של הדרגה הנמוכה יותר, שממנה מתהווה מציאות העולמות, אינה מסתלקת גם אז.

ט. בשבת - המן א'נו 'ורד, אך עולה למעלה

דבר זה יובן בהקדים, ההוכחה המובאת במדרש* לכך "שהקדושברוך-הוא מכבד את השבת" מן המן "שכל ימות השבת היה יורד ובשבת לא היה יורד".

ובכך אין מובן: לגבי כל מה שהקדושדברוך-הוא עושה גם בשבת, כגון: השבת רוחות, הורדת גשמים והצמחת הצומח - נאמר באותו מדרש, שאין זו סתירה ל"הקדוש-ברוך-הוא מכבד את השבת", כי "כל העולם כולו שלו", ולכן "מותר בכל העולם כולו". במה שונה, אפוא, ירידת המן מכל הפעולות האחרות הללו5?

האזינו ג

יותר מכך: גם לגבי המן עצמו רואים, שאמנם, הוא לא ירד למטה בשבת, אך הוא עלה למעלה דוקא בשבת. כנאמר בזהר*: "וכל שיתא יומין מתברכאן (במן) מיומא שביעאה".

אם כך, אין מובן כלל: מדוע הורדת המן למטה אכן נחשבת למלאכה, למרות שכל שאר ההשפעות על העולם איץ נחשבות לקדוש-ברוך-הוא כמלאכה, ואילו המשכת המן למעלה היתה דוקא בשבת?

0 בשבת - בחינת המחשבה שובתת מהתלבשותה בבחינת הדיבור

ההסבר לכך הוא?:

בעולמות יש שני ענינים: הגשמיות והחיצוניות שלהם, לעומת הרוחניות והפנימיות שלהם. מכך מובן, שגם בחיות האלקית המחיה אותם יש שני ענינים: = חיצוניות החיות, בחינת הדיבור (גילוי) מחיה את חיצוניות העולמות, ואילו פנימיות החיות,

הערות

  1. 4. ב"ר פי"א, ה. 5 ביפ"ת שם "אע"ג דמדינא מותר לי' רק להראות לכל באי עולם את קדושת יום השבת
  2. 2. שיחות
  3. 3. החמיר על עצמו לבלי להורידו בשבת". אבל צריך ביאור: א) למה החמיר על עצמו גבי המן דוקא? ב) בשביל "להראות לכל באי עולם את קדושת יום השבת" הי' צריך להיות ההיכר בענין אחר, ולא בהמן שהי' רק מ' שנה, וגם אז - רק במדבר? ולכן מסתבר, שבירידת המן לא שייך הטעם ד"כל העולם כולו שלו", כדלקמן ס"י (מתו"א).
  4. 6. ח"ג סג, ב.
  5. 7. ראה בכ"ז תו"א סה, ג"ד. פט, ב. וראה גם לקו"ת תזריע כא, ג.

מצוטט ב־6 עמודים

  1. אגרות קודש א'תתקמ לקו"ש ח"ט ע' 220
  2. לקוטי שיחות 377 לקו"ש ח"ט ע' 220
  3. לקוטי שיחות 474 לקו"ש ח"ט ע' 220
  4. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דראש השנה ה'תשט"ז. לקו"ש ח"ט ע' 220
  5. תורת מנחם בס"ד. ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשי"ט לקו"ש ח"ט ע' 220
  6. תורת מנחם ש"פ וילך, שבת תשובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ט לקו"ש ח"ט ע' 220

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.