363

דרך אגב בשני אופנים הנ"ל: דתיבת ופליגא בסוגיא זו דברכות (לד, ב) פירושה שמחולקים בעניניהם ולא שחולקים זה על זה. ב) דהזהר מכריע ההלכה במחלוקת אשר בש"ס.

יש לתרץ גם מה שהקשו נ"כ הרמב"ם על מה שהביא ביד"ו, המאמר דכל הנביאים נתנבאו לימוה"מ כו' וגם המאמר דאין בין עוה"ז לימוה"מ אלא שעבוד מלכיות בלבד. -- והוא בזהר ח"ג קכה, א: דמסטרייהו -- דע"ה דוקא - לית בין גלותא לימוה"מ אלא שעבוד מלכיות בלבד, משא"כ בת"ח. ועייגְ'כ עבודת הקדש לר"מ בן גבאי ח"ב פל"ח. ואגה"ק סכ"ה. וק"ל.

,..בהערתי הא' שבקונטרס* לא העתקתי מה שהובא ... בשם הראגאצובי מקור לפסק הרמב"ם (ודלא כמשמע מתוס' סד"ה חוץ ב"מ נח, סע"ב) דבע"ת גדולים מצד"ג מהא דקדושין (מט, ב) ע"מ שאני צדיק אע"פ שהוא רשע ספק מקודשת דשמא עשה תשובה. וא"כ עכצ"ל דבע"ת גדול מצד"ג, ובכלל מאתים מנה.

ולא העתקתיו כי תמי' היא בעיני, דהרי גם בהטעה לשבח אינה מקודשת. ועוד דאף אם הוא לשבח בענין שכר ועונש, נהפוך הוא לענין טבע האדם, דבע"ת סורו רע וכו'. (להעיר מלקו"ת ואתחנן ד"ה וזאת המצוה סס"ג). ובקדושין ל"ק כלל דהרי מקדים שם בברייתא: אין אומרים כרבי אלעזר בן חרסום כו' אלא כל שבני עירו מכבדין אותו כו', ובל' בנ"א גם בע"ת נקרא צדיק (בשם המושאל עכ"פ).

והשי"ת יהפוך - בענין ומעלת התשובה שמהפך זדונות לזכיות מקללה לברכה -- ימים אלו לששון ולשמחה בב"א.

נ.ב. אחרי הדפסת הקונ' מצאתי בס' רה"ג (ירות"ו חצר"ת) ע' 74 מובא דר' נטרונאי גאון (גנזי קדם ח"ד כז, וראה אוצה"ג שבת סי" שנא) ס"ל בכלל דופליגא דהלכה כראשון היפך מדעת רס"ג (עיז זוכר ו' כא) המובא בהערתי. (ממכתב י"ח תמה, תשדט)