290
והמצוה כפי שנתבארו בתורת החסידות הוא תורת דא"ח, ויראו מהם ומשאר ילידיהם שי' רוב נחת ועונג בגשמיות וברוחניות גם יחד.
ידוע אשר ענין הזיווג הוא למעלה מסדר ההשתלשלות, וכמרז"ל שדומה לקרי"ס, דבעתיקא תליא מילתא, היינו שזהו המשכה מאור המקיף.
וי"ל שזהו שמצינו בענין הנשואין ענין המקיפים: א) מקיף ע"ג הכלה לבד, שזהו ענין נתינת הטבעת,
וכידוע, שאף שבמשנה אי' נקנית בכסף אבל כבר אמרו בתקו"ז תיקון ה' בתחלתו ותיקון יו"ד ותיקון כ"א (נ"ה ע"ב): ובגינא איתמר לגבי כלה תהא לי מקודשת בטבעת זו, וכדאי' ג"כ בכמה מקומות אשר בני ארץ ישראל מקדשים בטבעת (חילוף מנהגים שבין בני בבל לארץ ישראל, בים של שלמה, ובכ"מ).
אשר נתינת הטבעת הוא מקיף על (אצבע) הכלה ובא מהחתן.
[ב)] הכלה מסובבת את החתן ז' פעמים, שזהו מקיף על החתן הבא מהכלה. וע"ד דלע"ל נקבה תסובב גבר.
ושני מקיפים אלו באים תחת החופה, שזהו מקיף כללי על החתן והכלה גם יחד, היינו מקיף בינה לזו"נ, ומבואר הענין בלקו"ת שה"ש ד"ה על כל כבוד חופה, ואין כאן מקום להאריך.
החותם מעין הפתיחה בברכת מז"ט מז"ט, ש"ב מכבדו ומוקירו.
(ממכתב כ"ה מנ"א תשי"א)
נ"ב: בתור דרשה געשאַנק, מוסג"פ סערטיפיקאט על חבילה. וענין השייכות דדרשה געשאַנק למקיף יעויין לקו"ת פ' נשא דכ"ט ע"ב.
... להשמועה בשם הרגוצבי*: ראי' דבע"ת גדולים מצד"ג מקדושין (מט, ב) — גם אני שמעתי', אבל נ"ל דאינה אמיתית, שהרי המקדש ע"מ שאני לוי ונמצא כהן ג"כ אינה מקודשת. [והטעם בקידושין עכצ"ל מפני שבלשון בנ"א גם בע"ת נקרא צדיק. וגם בל' חז"ל בל' המושאל שהרי זכה בדין — תניא פ"א].
(ממכתב יו"ד כסלו תשכ"ה)
הערות
- *. ראה גם לקו"ש חי"ד ע' 363. חי"ז ע' 186 הערה 4645. המו"ל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.