238

פעולה אף שלא בכ"מ בשווה, כמובן, והמתעסקים בזה לא הוזקקו להוציא מתרמילם את המס"נ בפועל, ואפילו לא קריכען אין לאַךָ. ולא עוד אלא שמצבם עצמם בגו"ר הוטב, וכבודם בעיני אלו שהתעסקו והשתדלו עמהם הולך וגדל, וסו"ס רואים שהם המקבלים ולא הנותנים ואפילו בגשמיות ובממון.

אלא שבמדינתם, עתה, ע"פ הסברתו במכתבו, יש מן המוכן מס"נ בפו"מ ופשיטא שכולל מסירת הרצון והשכל והטו"ד.

ברם בנוגע למה שנשאו את ראש פב"פ ופב"פ ומינו אותם לנציבי המלך במדינה -- אין כל ספק בעיניהם שטעות יש כאן, ואין כל ספק בעיניהם שאין כאן כל נגיעה והתערבות פון דעם קלוגינקען -- ע"פ השם שנקרא בשיחות דזמן האחרון.

-- וזאת למודעי: מה שכותב הנני בזה אין כונתי ח"ו לאיש פרטי, כי מי אני לפסוק הדבר שדוקא פב"פ עליו מוטל ענין פלוני, ודברי מכוונים לקבוצם יחד, שבלי ספק יש בו כל הנצרך למילוי תפקידם העיקרי במדינתם עתה, שהוא הפצת מעינות הבעש"ט ואדה"ז באנשי חוצות... ואין לנו מעין שדרך בו נמשכים מעינות הבעש"ט ואדה"ז אלא אחד -- הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר (שליט"א), וע"י התקשרות במעין זה, התקשרות הגוף (,שיכול לקנות חיי נפשו החיונית") והנפש, גם מים כו' נעשו מים חיים, כי כן הוא ע*פ דין תורה השולטת ומנהגת את הטבע, גאַר בפשטות און אומעטום.

וכת"ר בא במכתבו (וכנראה מהעדר הפעולות, זהו ג"כ החלטת אנ"ש שבמחנו) און גאַנץ קאלטבלוטיג גוזר (שניידט אַפ), שלכל אחב"י שבמחנו -- (מלבד אלו הדרים בשכונה שלו) -- אין שייכות לכל זה! יקראו נא לאסיפת כל אנ"ש ויעשו חשבון צדק כמה יגיעות יגעו לרכוש נפשות לזה, ואז למותר יהיי כל שקו"ט, כי תומ"י יתבררו הסיבות להעדר תוצאות.

אברך אחד שהוכרח לברוח ממקומו, אינו שייך לעבודת התפלה אינו לא משכיל ולא עובד, בלא חתימת זקן וכו' וכו', ומעולם לא למד לא בתו"ת ולא בישיבה בכלל -- נדד למדינה רחוקה ביותר הן במקום הן בעניני יהדות. וכעבור איזה זמן התחילו להגיע מאנשים ונשים משם מכ' לכ"ק מו"ח אד"ש. ולדו(מא -- מאשה בעלת עסק שמציעים לה לשכור חנות ודירה בחלק א' של העיר או בחלק אחר. ושואלת החלט כ"ק אד"ש מה תעשה. -- ומעולם לא ראתה אותו, ויודעת שמעולם לא הי' כ"ק מו"ח אדיש לא רק בעירה אלא גם בכל מדינתה, אינה מאנ"ש וכנראה גם לא מגזע אנ"ש אבל כששמעה מהאברך דברים היוצאים מן הלב, יש רבי בישראל, ואין הוא נכנס בהגבלות הטבע, והרוצה ללכת לבטח דרכו: במסחר, בהנהגת הבית, וכו' -- לא ירים את ידו מבלי לשאול את פי הרבי. והכירה בהאברך שפיו ולבו שווין, כי ניכרין דברי אמת, ציותה לכתוב השאלה הנ"ל, שייכת ממילא לנפנה, ומתקרבת ליהדות, ובטח בקרב הימים יהיו הליכות ביתה בכשרות וטהרת המשפחה וכו'. -- אלה מתולדות פעולות אברך פשוט ושעושה כ"ז לא מצד מסנ'פ וקב"ע, כי אין זה אצלו היפך השכל, גם לא היפך שכלו האנושי,