227

...בסוף השנה בעברי על מכתביו הקודמים, ראיתי שאלתו שעדיין לא עניתי עליי. ואתו הסליחה על האיחור ע"ע.

והשאלה: בפירש"י מיכה ו' ט' וז"ל: ותושי' יראה שמיך מכאן שכל מי שאומר בכ"י מקרא המתחיל ומסיים כמו שמתחיל ומסיים שמו התורה מצילנו מגיהינום עכ"ל. ושואל מהי כוונת רש"י בזה.

הכוונה בזה למנהג המובא בכמה סידורים -- וכן הוא גם מנהג חב"ד -- לומר בכ"י מקרא המתחיל וכו' כנ"ל. אלא שאנו מוסיפים על פירש"י הנ"ל ואומרים הפסוק בסוף אלקי נצור שבתפלה, היינו איזה פעמים בכ"י.

לע"ע מצאתי מנהג זה*: בספר הזכירה ח"א, בסי' עבודת ישראל לבער (גם לאשה!), סי' נהורא השלם ועוד. אבל לע"ע לא מצאתיו בשל"ה ולא בסו"ס קיצור של"ה ובסי' יעבץ אף שיש מציינים להם**.

בנוגץ למעשה שאלתי את פי כ"ק מו"ח אדמו"ר (שליט"א), וא"ל אשר כשלמד והתחיל להתפלל, ציווהו כ"ק אדנ"ע, להבדיל בין החיים לחיי החיים, שיאמר בסוף התפלה הפסוקים ה' יגמור בעדי גו' יוציאם מחשך גו' (אף שיש סי' רשום לשם יצחק: י"א סכותה גו' נשק). ואומרם בכל התפלות ובכל הימים.

וזאת למודעי, אשר כמדומה יש מפקפקים אם המוקף בהצע"ג מפרש"י בניך הוא לרש"י או לבעל מנהגים מאוחר. והראי' שלא הובאו מנהגים אלו בראשונים וגם לא בספרי תלמידי רש"י.

ומצאתי כתוב אשר בתנ"ך דפוס אמשטרדם ת"ס נכנסו בפרש"י הגהות דר"ע, ומבואר שם בהקדמה שהם לר' עובדי' הנביא. ואין תנ"ך הנ"ל תח"י לברר, ואולי גם הנ"ל בפרש"י מיכה מכלל הגהות אלו.

(ממכחב ערה"ש, תש"ט)

6-2

הטעם' ע"פ הסדר דקרא ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך כו'. -- לכאורה אינו מובן שאין זה קרא אלא ג' פסוקים, וסדרם מתחיל בה' ימלוך לע"ו - בתורה -- והשנים שאח"כ -- בתהלים.

וייל בפשטות, שמיוסד על דברי זח"א (לד, א): כתיב ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לע"ו. וכ"ה בס' הבהיר ס' קי"א וקכיז. ובשער הכוונות (במקומו): ה' מלך כו' לע"ו פסוק זה ענינו כו'. וכיה בסי' האריז"ל ובכ"מ. ובעמק המלך ש"ו פע"ב: הפסוק הזה כו' הוא אצילות דאצילות כו' א"ר עקיבא בכל יום ויום מלאך א' עומד ברקיע ואומר ה' מלך כו' לע"ו. ועיש חיבורם בתפלה