226
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
סיפורים מהחסידים הראשונים שהיו מוסיפים כמה מלות בתפלה* אבל בכלל אין דעתי נוחה הימנה. והנקודה היא, שאם זה מועיל לכוונת התפלה ולפעולתה הרי יש אולי למצוא היתר לזה, אבל קשה להבחין ולדעת על ברור אם זה בא מצד התפשטות דנה"ב שגם לה יש אחיזה והתפשטות בהתגברות דתפלה, וכמבואר בענין פלשתים דקדושה ולעו"ז (עיין בתו"א ותו"ח ס"פ בשלח, ובקונט' התפלה וקונט' העבודה בסופו בענין ההתבוננות בכללות) או שזה בא בדרך דבור מעצמו מצד הנה"א, ולכן השאלה למה להכנס בספיקות ?
ההיתר ע"פ נגלה מבואר בשו"ת אמרי יושר (להרב מטרנא) ח"ב סק"ט (בדיעבד) ובנימוקי או"ח (לבעהמ"ס מנחת אלעזר) סק"א (אפילו לכתחילה). (ממכתב יב מנדא תשי"ב)
במענה על מכתבו בו כותב אודות המאורע אשר אחד המתפלל נוסת אר"י ירד לפני התיבה בבית הכנסת בו מתפללים נוסח אשכנז, וכותב אשר מחו בידו, ומוסיף מדילי' שהשאלה בזה מפני דלא תתגודדו וכו'.
והנה באם שייך בזה לא תתגודדו, כבר עמדו על מדוכה זו זה רבות בשנים, ועיין רא"ש יבמות י"ד א' שני התירוצים אשר שם ופסקי הרא"ש שם בנושאי כלי השו"ע או"ח סי' תצ"ג (מגן אברהם ס"ק ו' ועוד) ובכ"מ.
ועיין פס"ד להצ"צ חאו"ח לסי' רל"ו מעשה רב מגדולי ישראל (ובהערות לשם) שאין בזה משום ל"ת. עיי"ש.
ובענינים כגון אלו העיקר הוא להשמר ממחלוקת דבר האסור מן התורה לכל הדיעות, וגדול השלום שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם (הובא ברמב"ים סוף הל' חנוכה).
ואגב שאתינן להכי -- בהנוגע לנוסח אשכנז ספרד ואר"י בחילוף מאחד לחבירו גם בזה מדובר רבות ומובא בשו"ת המצויינים בשולי הגליון*.
מעשה רב אשר מהר"ן אדלער (ובעל ההפלאה) עבר לפני התיבה בנוסח ספרד ובני המנין שלו התפללו נוסח אשכנז (שו"ת חת"ס חאו"ח סט"ו). בשו"ת משיב דבר להנצי"ב ובס' פרדס מרדכי בשם בעהמ"ס עצי חיים דהש"ץ יתפלל תפלתו שבקול רם כנוסח הביהכנ"ס. ואינם תח"י לראות אם
הביאו מעשה רב הנ"ל וישובם בזה. (ממכחב כ"ז שבט תשי"ז)
6-2
הערות
מצוטט ב־3 עמודים
- אגרות קודש ב'שנה לקו"ש חי"ד ע' 226
- אגרות קודש ה'קסה לקו"ש חי"ד ע' 226
- לקוטי שיחות 410 לקו"ש חי"ד ע' 226
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.