167
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
+חסידים ואנשי מעשה היו מרקדים", אבל כל העם האנשים והנשים באים לראות ולשמוע יי.
משא"כ בשמע"צ ושמח"ת, השמחה היא למע' ממדידה והגבלה, ולכן גם אין הגבלות בנוגע לאלו השמחים בשמחה זו, וכלשון הפיוט: אגיל ואשמח בשמח"ת כו' אברהם שמח בשמח"ת יצחק כו' שלמה שמח בשמחית. ומנהג ישראל שכל ישראל, אנשים ונשים וטף שמחים בשמחת
תורה **. ה והנה ידוע דבכדי שתהי' התאחדות והתכללות דכל ישראל, הוא
ע"י ביטול כאו"א ממציאותו, וזה מתבטא גם בהביטול והעדר ההתחלקות שבכ"א, בהשמחה דשמח'ת --
דכשם שהוא בנוגע לכלל ישראל, שאף שישנם חילוקי מדרי' בישראל, מבחי' ראש עד בחי' רגל -- מראד שיכם שבטיכם עד שואב מימיך -- מ"מ מתבטלים הם ממציאותם הפרטית וכולם שמחים בשוה בשמע"צ ושמח"ת; כן היא בכל אחד מישראל בפרט, שבשמח'ית צריך להיות אצלו בחי' ראש ורגל שלו בהשוואה :'.
ואת הברכחג
1-07 היינו, שגם הראש, שעניגו בכללות הוא הבנה והשגה, הנה בשמע"צ ושמ" ח"ת יש בו בחי' ביטול וקב"ע דבחיי רגל:י. וזה מתבטא בענין הריקודים בשמע"צ ושמח"ת כמנהג ישראל, שהריקוד הוא ברגלים ובאופן :: שעל ידם ,רוקד" כל הגוף וגם הראש.
ו ועפ"ז יובן דב' נקודות הנ"ל בשמיני עצרת, בחי' מלוכה -- ;ויהי בישורון מלך?, והתכללות כולם יחד -- ,בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל" שתלוים זב"ז, כנ"ל, לא רק ישנן בשמעיצ ושמחית, אלא שהן גם באות לידי גילוי בהשמחה והריקודים דשמח'"ת.
וביתר ביאור: שלילת ההתחלקות בעם ישראל בשייכות לעבודת תמליכוני עליכם היא (נוסף על המבואר לעיל מצד שלימות ביטול העם המכתירים את המלך) גם מצד בחיי ודרגת המלך:
לאחרי שכבר נעשה מלך וגוזר גזיד רות, הרי כשם שגזירותיו שונות הן, ובמדרי' חלוקות, כמו"כ שונים הם וחלוקים המקיימים את הגזירות (קטן או גדול, עבד או שר וכו). אבל
בבחי' ,תמליכוני* (שהיא לפני ולמעי
ובכ"מ) דכל הג' מועדים נק' רגלים ,לפי שבו מעלה ומטה שוין ממשל. ויייל דעיקר הגילוי הוא בשמעיצ ושמח"ת.
הערות
- 9. ראה משנה שם. רמב"ם שם הי"ד.
- 0. ראה סידור שער הסוכות בסופו (רסט, ב): ,ושמחת ההקפות לפי שהיא שמחת דסיית עצמה גבוה היא הרבה גם מבחי' שמחת ביה"ש * וכל ישראל ראויים לה" וראה גם לקו"ת ברכה צד, ד: ,וזהו שמחת תורה שכולם הם בשמחה הנ"ל מי שהוא בבחי' עבר לבד השמחה אצלו גדולה ביותר", וראה רדייה להבין ענין שמחיית תשייה. דייה הנ"ל תש"ו בסופו.
- 41. ראה לקו"ת שם (צד, ג ואילך.
- 4. *) וראה גם לקו"ת סוכות 5, ג.
- 2. ולכן מצינו בשמע"צ שצ"ל קב"ע מלכות שמים (כהובא בהערה 11). ואדרבה בשמע"צ היא התחלה דפנימיות שהיא בח" קב"ע, אלא שבשמע"צ השמחה צ"ל מכוסה בקב"ע (לקויית שמע"צ פב, ד ואילך. תו"ש ע' 33 ואילך. וראה סה"ש תש"ב ע' 6).
- 3. משא"כ טיפוח בידים ורקידת רג" לים כשהוא יושב.
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תש"ל לקו"ש חי"ד ע' 167
- מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"פ תצא, י"ג אלול ה'תשמ"א לקו"ש חי"ד ע' 167
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.