154

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

154 לקוטי לו לעסוק בת"ת, בכ"ז מאחר שמחוייב הוא בת"ת יי ורק ;ארי' הוא דרביע עלי'* יי, מספיקה הדעת שילמוד אח"כ -- שלא ייקרא הפסק.

משא"כ שינת קבע (או מי שאין דרכו ללמוד), שזהו היסח הדעת גמור '*, הוי הפסק וצריך לחזור ולברך (לדיעה הא').

ו עפ'ז מובן מה שכותב אדה"ז דנשים מברכות ברכה"ת ,שהרי חייד בות ללמוד מצות שלהן כו' והאיך ליזהר מכל ל"ת כו'": לולא ביאור זה, הנה אף שהי' מקום לומר שנשים מברכות ברכה"ת כהקדמה. ללימודן (מצד הילפותא ד,שם ה' אקרא מו" או ע"ד ברה"נ, כמבואר לעיל ס"א), בכ"ז הי' צ"ל הדין שתברכינה בכל פעם ופעם שמתחילות ללמוד, וה"ז חידוש, ולא אישתמיט תנא בשום מקום לאמרן **.

ולכן מבאר אדה"ז ,שהרי חייבות ללמוד כו'", וכוונתו: כשם שאנשים מברכים פ"א ליום, כי מצד החיוב

האזינ\וב

התמידי דת"ת מספיקה ברכה אחת ליום (אם אין היסח הדעת גמור) ; עדיז בנשים,. מאחר ש,חייבות ללמוד מצות שלהן כו' והאיך ליזהר מכל ליית בו ש(מהן) חיובן כל היום, במילא יש גם חיוב הלימוד עליהן כל היום. ולכן גם נשים סגי להן בברכה פ"א ליום כלאנשים.

זה אך לכאורה, לפי הדיעה (ש,כן נהגו") דמברכים ברכה"ת פ"א ביום לפי ש,ברכהית היא כברכות השחר שלא תקנו אותו אלא פ"א ביום" - הדרא קושיא לדוכתה, דלא הוצרך אדה"ז להוסיף טעם ברכה"ת בנשים משום ,שחייבות ללמוד כו" (וגם הד נשים מברכות פ"א ביום כי ,ברכה"ת היא כברה"ש כו'").

אבל זה אינו, דהנה בעגין תיקון ברה"ש כתב אדה"ז י+: ,ברכות השחר תקנום חכמים על סדר העולם והנהגתו מה שהבריות נהנין בכל יום שיברכו להקב"'ה על זה בפעם הראשונה שנהנין הנאה זו בכל יום ויום".

ומבואר בזה דברכות השחר נתקנו על מה שהבריות נהגין בכל יום ובתמידות, שתיכף בפעם הראשונה, בתחילת היום, יברכו על הנאתן [כגון ברכת ,זוקף כפופים", שהוא ענין תמידי שישנו כל היום, ומברכים ע"יז בפעם הראשונה בתחילת היום]. אבל הנאות וענינים שאינם תמידיים. אף אם יבואו במשך היום בדרך ארעי פעם א' או יותר -- וכן בת"ת דנשים (אם לא ש.חייבות ללמוד מצות כו'"),

הערות

  1. 9. ויש להעיר שמכיון שאינו לומד ומהרהר בד"ת בבהכ"ס מצד ציוי התורה הרייז גופא משוה לי' עכ"פ שייכות לד תורה גם בבהכ"ס,
  2. 0. ולהעיר שלאפרושי מאיסורא מותר להרהר בד"ת גם בבהכ"ס ומרחץ (שו"ע אדה"ז סו"ס פה).
  3. 1. אף שגם אז ישנו חיוב עליו, מ"מ החיוב לבד אינו מספיק (לדעת אדה*ז) אלא שצ"ל דעת ,דעתו על לימודו", ,אינו מסיח דעתו ללמוד אח"כ", (ולא כבטיז שם סק"ח אבל ראה מחה"ש שם). משאיב בהנ"ל שמסיח דעתו בפירוש וע"ד שנת"ל בפנים סוס"ד לענין תפלין.
  4. 2. אבל ראה פתחי עולם סו"ס מזי
  5. 3. ך"ס מו

מצוטט ב־2 עמודים

  1. שולחן ערוך א לקו"ש חי"ד ע' 154
  2. שוע"ר עם ביאור דברי שלום מו הלכות ברכות השחר ושאר ברכות לקוטי שיחות חי"ד ע' 154

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.