140
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
110 לקומי כחה מ;זכור" ו,שמור* שלא נאמרו בתור הכנה לציווי אחר כ"א ציווי הפעולה בהן עצמן.
ו והנה הטעם שרש"י אינו מסתפק בב' הוכחות מהג' (כ"א מביא כל הג') הוא לפי שבב' הוכחות מהנ"ל ישגו צד השווה שבו אינם דומים ל,לקוח" :
שזכור" ו,שמור" -- שניהם אינם פעולות ממש, זכור היא פעולה רוחניתי ,שמור" שייכת לשלילת העשי' של פעולה כג"ל, משא"כ ,הלוך" הרי ההליכה כפשוטה יי היא פעולה ממש.
,זכור" ו,הלוך" (שיל"פ הליכה בנפש) -- הם פעולות רוחניות, משא"כ <שמור" -- אינה פעולה רוחניית אלא (מתייחסת ל)פעולה ממש (אלא שהיא בנוגע לשלילת).
רק לפי שהיא דוגמת ההליכה בפשטות.
ג) גם הליכה הרוחנית היא פעולה (אלא שהיא פעולה רוחנית), מה שהאדם מכין עצמו לעשות איזה דבר. משא"כ הזכירה, איננה פעולה כלל (דהפעולה שבזכירה (וכמו לחזור על לימודו כמה פעמים, וכדומה), הוא בכדי שעל ידה יבוא ל(ענין שני -- ) זכירה, אבל הזכירה עצמה, אינה פעולה).
ומ"מ יש עדיפות בההוכחה מ,זכור" על ההוכחה מ,הלוך*, כי ההילוך בנפש כל ענינו הוא רק הכנה לעשיית פעולה, ולכן אין הוכחה ממנו ל,לקוח" (אף שגם ,לקוח" הוא הכנה ל,ושמתם", כי הקיחה, רק מסרתה היא הכנה ל,ושמתם" (אבל היא פעולה בפ"ע). משא"כ ההליכה בנפש, הרי כל ענינה הוא רק הכנה לפעולה), ובזה עדיפות ב" .זכורי, כמובן.
6) ראה בהערה שלפנ"ז.
\ילךג
,שמור" ו,הלוך" -- שניהם ענינם הכנה: הליכה בנפש היא הכנה לעשות פעולה זי, וכן השמירה -- ענינה לשמור שלא יבוא דבר אחר שהוא מנגדו. ובזה עדיפות בההוכחה מ,זכור" שאינה הכנה.
1 מ;יינה של תורה* בפרש"י זה, וגם -- הלימוד להזמן דעשי"ת יי (שבכו"כ שנים קוראין פ' וילך בשבת תשובה) :
דובר כמ"פיי שכאשר ציווי על פעולה נאמר בל' מקור, הרי"ז מורה שהפעולה צריכה להיעשות לא רק בכח העשי' של האדם כ"א גם בכח הד ,מקור" שבנפש, היינו מצד רצון ומקור הכחות שבנפש שלמע' מכחות האדם.
והנה בעשי"ת מאיר בחי' ה,מקור* שבכל אדם, יחידה שבנפש :י. ופ"ז מרמז רש"י שגילוי בחי' יחידה שבנפש שבעשי"ת אף שהיא בחי' (ולי) ,מקור* שלמע' מכחות האדם מ"מ הוא
זק) ראה בסיום הערה 25, וי"ל שגם אם נפרש שהליכה במקומות הנ"ל היא הליכה ברגל כפשוטה הרי מ"מ ענינה הוא הכנה סמוכה ממש לפעולה שהיא סוף הציוי והמטרה, וא"כ אין מזה ראי' כ"כ לנדו"ר ד,לקוח" שאי"ז הכנה לסיום המטרה וה" ציוי, כ"א שצריך עוד פעולה ,ושמתם" בשביל המטרה שיהי' שם ,לעד כל הימים", ואיכ אין לחשבו שכל עניגנו הוא רק טפל והכנה. ועצ"ע.
הערות
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 203 לקו"ש חי"ד ע' 140
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.