203
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
0 לקוטי כדברי הגמרא על רבי מאיר "לא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו"*. והשיטה עבור רוב בני האדם היא, כשיטת רבי יהודה, שהפרטים צריכים להיות בבחינת מציאות, אך תורגש בהם הנקודה.
יא. הקשר לעשרת *מי תשובה
זהו הקשר של הציווי "לקח"? את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה'", המופיע בפרשתנו, הנקראת בשבת תשובה, או בשבת שלפני
וילך ג
ובסמיכות לעשרת ימי תשובה - למהותם של עשרת ימי תשובה:
עשרת ימי תשובה נבדלים מכל ימות השנה, כיון שבהם מאירה דרגת היחידה שבנפש 3%
- לא רק בענינים הנובעים מבחינת יחידה, עבודה הקיימת רק בעשרת ימי תשובה, אלא -
גם בענינים הקשורים לכחות הגלויים - קיום התורה והמצוות שקיים גם בכל ימות השנה, כי גם בכחות הגלויים מאירה דרגת יחידה,
בדומה ל"ספר התורה הזה", שהיה מונח "מצד ארון ברית ה'".
(משיחת ש""פ וילך, שבת תשובה, תשכ"ט)
הערות
- 6. עירובין שם. נג, א.
- 7. להעיר, שגם לשון זה מורה על איחוד הפרטים עם הנקודה - כי "לקח" הוא ציווי על פעולה (כחות פרטים), ועם זה נאמרה בלשון "מקור" (בחי' יחידה). ראה לקו"ש חי"ד ע' 140 ואילך. וראה לעיל ע' 146.
- 8. כידוע פירוש אדה"ז במרז"ל במעלת עשי"ת (ר"ה יח, א וש"נ) "כאן ליחיד כו'" - ראה לעיל ע' 6 הערה 33 וש"נ.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ט לקו"ש ח"ט ע' 203
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.