122
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
12 לקוטי
ראש השנה
א יו"ט שני של ר"ה חלוק מיו"ט שני של שאר היו"ט בשייכותו (ליו"ט ראשון ו)לעצם תוכנו וענינו של החג, וכמובן מההלכה למעשה (שבה משתווין כל ישראל') שהנולד והנחלב ביום אי דר"ה אסור גם ביום ב' דר'"ה (משא"כ בשאר יו"ט שני שמותר ממ"נ). והטעם בוה הוא לפי שב' ימים דר"ה ,הם כיום אחד ארוך"*.
ובפרט לפי פנימיות הענינים -- דאי' בלקו"ת * עֶה"פ ,יחיינו מיומיים", ד,יומיים הם ב' ימים של ר"ה כי ר"ה לעולם ב' ימנם אפי' בזמן שהיו
מקדשין ע"פ הראי'"*, וכפי המבואר שם, ש,בב' ימים של ר"ה הוא עליית העולמות -- ביום א' הוא בחה פנימיות וים ב' הוא בחי' חיצוניות". הרי מובן מזה שב' ימים דר"ה הם ענין אחד -- עליית העולמות, אלא שבענין זה גופא ישנם ב' פרטים.
והנה שייכות זו של יום ב' דר"ה (ליומו הראשון ו)לעצם ענינו של ר"הי ניכרת ומתבטאת ביתר שאת בקביעות דשנה זו* כשיו"ט של ר"ה חל להיות בשבת. כדלקמן.
ב. והנה בתפילת ר"ה אנו אומרים ,מה היום תחלת מעשיך" -- דמזה שנאמר ,,מעשיך" (ל' רבים) מובן ש,זה היום" אינו רק ,תחילה" לבריאתו הפרטית של האדם, שנברא בר"ה, אלא שהוא ,תחילת" כל מעשיו של הקב"ה -- גם אלו שנבראו בחמשת הימים שקדמו לבריאת האדם, וכמבואר בארוכה בדרושי ר"ה.
4 ראה גם שו"ע אדה"ז שם ס"ד: .בזמן קידוש החודש ע"פ הראי' והיו עושין בי ייט של רייה אף בא"י והיו עושין אותו כיום אחד ארוך וקדושה אחת עליהן". וראה רמב"ם הלי קדה"ה פ"ה ה"ז, וראה ירוש' עירובין פייג הייט : בשני יו"ט של ר"יה שהן מתקנת נביאים הראשונים.
6 ומה שבומן שביהמ"ק ה" קי"ם לפעמים הי" ר"ה יום אחד, היעו לפי ש,קודם החורבן ה" כח בדינו לעלות +. ביום אחד אך עתה אחר החורבן בהכרח לעשות ב' ימים כמייש בזהר" (פע"ח שי ר"ה ספ"ד. ש' הכמנות ענין ר"ה ד"ב, וראה אוהי"ית בשלח ע' תקעו. וראה לקו"ת שמע"צ (צב, ג) ודרמ"צ (קיד, א) מאור נערב להרמ"יק -- לענין יו"ט שני של גליות)
הערות
- 1. דתורה אחת לכולנה, משא"כ בלימוד פרדי"יס התורה (אף שגם בהם מבוארים כמה ענינים בההבדל שבין יום ב' דר"ה לשארי יו"ט הרי) יש בזה מייט פנים * וע' פנים וכוי ובכי הארין"ל (שער הגלגולים הקדמה יא וכי"כ בש' רוה"ק בענין היחודים על קברי הצדיקים הקדמה ג (קח, ב). לקוטי מהרח"ו זלה"ה שבסוף שערי מאמרי רז"ל להאריז"ל) דמכיון שישנם ששים ריבוא נשמות ישנם ששים רבוא פירושים, הן בפשט והן ברמז ובדרוש ובסוד. והטעם בזה הוא: הלכה הוא מבחי' הוי', כמרז'"יל (סנה' צג, ב) ,הו" עָמו -- שהלכה כמותו בכל מקום", שהוא אחדות הפשוטה, משא"כ בי" אלקים הוא ל' רבים, ולכן בהשקו"ט וכו' אלו ואלו דא'יח (עירובין יג, ב. נת' בדי"יה כה אמר הי, וד"ה כל השונה הלכות, תרס"ז) והרי מקור נש"י הוא כמש"נ חלק הוי' עמה וכמבואר בתניא (פרק לב) שכל ישראל הנה בשרשן כולן מתאימות ואב אחד לכולנה.
- 2. שו"ע אדה"ז סיי תר, ס"ב-ג.
- 3. ) ר"ה סג ב.
- 4. *) מדרש תהלים ז; ח. ב. כג, א. ועוד.
- 5. יב, זי זח"ב טה,
- 6. *רחה=-
- 7. *) השיחה נאמרה בשנת תשל"ג. המו"ל.
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל שמחת-תורה (קודם הקפות), ה'תשט"ז. לקו"ש חי"ד ע' 122
- תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה, ה'תשל"ג לקו"ש חי"ד ע' 122
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.