52
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
2 לקוטי
וזהו ב' הפירושים שבפרש'"י:
בתחלה מדבר בזה ש,היו שטופים בדם" ו ו,לפיכך הוצרך לומר חזק* והוא הציווי על החיזוק בתקון ובירור מדותיו הטבעיים יי של נפש הבהמית.
ופי' זה אומרו ר"י, כי ר"י הוא מל'** ,הפעם אודה את ה'" שהוא בחי' הודאה וביטול *, ומצד זה העבודה היא בביטול ובירור מדריגות הכי תחתונות, עבודת אתכפיא -- היינו שיש לו שייכות למדות טבעיים דנפש הבהמית, וצריך לבררם ולשנותם.
אבל ר"ש בן עזאי דעבודתו ,הי בבחי' רצוא דוקא שכל חפצו ומגמתו הי" לעלות למעלה כו' וכמו"כ בעסק התורה שלו נפשו חשקה" בתורה וכו'* יי, ואשר לכן כל ענין של תומ"צ עשה באופן של ריצה והתחזקות. כג"ל, לדעתי' ,לא בא הכתוב אלא להזהירך
רא\ א
וללמדך עד כמה אתה צריך להתחזק במצות", והייגו שהכתוב לא בא על בירור ושינוי מדות טבעים -- אלא להזהירך להתחזק במצות, להזהירך מל' זוהר ואור %, היינו שעל האדם להתחזק ולהתעלות כו' ולהאיר נפשו באור אלקי בענין המצות --
אם בדבר ,שהוא קל להשמר ממנו שאין אדם מתאוה לו הוצרך לחזקך באזהרתו", ז א. אם בענין כזה שבלא"ה אין אדם מתאוה לו מצד מדותיו הטבעים דנפשו הבהמית ומובדל ממנו גם מצד יי טבע מדותיו 1י, מ"מ ,הוצרך לחזק באזהרתו", שגם בזה עליו להתחזק עוד יותר באזהרתו, בבחי' אור אלקי, היינו לעלות מעלה בהבדלה גם מטבע מדותיו --
,ק"ו לשאר מצות" בעניני מצות כאלו שנפשו של אדם מתאוה להן -- עאכו"כ שעליו להתחזק ולהתעלות להיות באופן של הבדלה מזה>, ולהאיר נפשו באור אלקי.
הערות
- 1. זן)) להעיר מתגיא פט"ו, וראה ד"ה זה היום תרצ'"ד פייה. ובכ"מ. וראה לקו"ד ח'א ע' נו סע"א ואילך. התמים ח"ז ע' סו [298] ואילך.
- 8. ראה המשך וככה תרל"ז ספיפ.
- 9. וראה תו"א (מד, א. מה, א ואילך) בבחי' הודאה שביהודה,
- 0. יבמות סג, ב.
- 1. ד"ה אחרי מות תהמ"ט אות יג (קרוב לסופו). ועוד. וראה לקו"ש ח"ב פ' 0 ובהערות 11, 12 שם.
- 6. (משיחת ש"פ ראה תש"ל)
- 2. וכידוע (ספר המאמרים תש"ח ע' 0, וראה אגה"ק סויס 1) בפי' אבוך במאי הוי זהיר טפי.
- 3. להעיר מח"פ להרמב"ם פ"ו (הובא בדרמ"צ פד, ב) שהרעות שהם רע גם מצד השכל צריך לומר ע"ז אי אפשי.
- 4. ראה בח"פ שם.
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 378 לקו"ש חי"ד ע' 52
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.