24
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
24 לקוטי
ואדרבה עבודה אמתית צ"ל בבחי" ,ילכו מחיל אל חיל**י, לעלות בכל עת מדרגא לדרגא נעלית יותר:
ומובן שבכל דרגא שהאדם מגיע ועולה (שהו"ע ק"ש של שחרית), עם שהיא ;יום" ואור לגבי דרגתו הקודמת, צריך להרגיש (וכ"ה האמת) שאי"ז מספיק עדיין, ושעליו לעלות לדרגא נעלית יותר. ז א. שצריך להרגיש שדרגת הביטול שהוא פועל עתה בעולם היא ,לילה* (ק"ש של ערבית) לגבי דרגא עליונה ממנה - בחי' ,יום", וכן למעלה מעלה. הרי שפעולת האחדות, שהיא עבודת הק"ש, משתנה ועולה בשיניי יום ולילה, ולכן גם מצותה של ק"ש מוגדרת בזמני יום ולילה -- בהתאם לתוכנה ואופן עבודתה.
משא"כ בתורה, מכיון שאין ענינה לפעול אחדות בעולם, כנ"ל, כִי מצד התורה הרי העולם הוא בטל במציאות, ובמילא אין שייך בה סדר העליות הניל בדרגות הביטול -- ולכן אינה מוגדרת בבחי' <יום" ו,לילה" *י.
8) תהלים פד, ה. וראה סוף ברכות. שויע אדה"ז חאו"חה רסקנ"ה. וש"ג (ומדז השמיט בפנים הציון לברכות משמע דמ"מ שעל הגליון הם לאדה"ז).
9) ואף שגם בלימוד התורה צ*ל הליכה ועליי ועד א"ס, מ"מ מכיון שאין ענין העלי' לפעול ביטול בהיש דשכל הקודמו, כ"א לגלות האמתית הנמצאת בו, אין להגדיר הדוגא התחתוגה בשם ,לילה", וע"ד : קמי מלכא -- מחוי במחוג ה"ז מרידה (חגיגה ה, ב), בשמו"ע צ"ל בעבוא קמיי מריי כו' לפני המלך (שבת י, א. שו"ע אדה"ז סו"ס צה), משא"כ קודם לוה*. אבל במשל התחתון
\אתחווב
ד ועוד חילוק ביניהם: מכיון ש* ענין הק"ש הוא ביטול העולמות ע"י עבודת האדם, הרי בהכרח שיהיו שי" נויים בדרגת עבודתו, הואיל והאור האלקי אין מאיר אצלו בכל הזמנים בשוה -- לפעמים הוא בבחי' ;יום" ולפעמים בבחי' ,לילה", ונאמר ** <ש* בע יפול צדיק וקם*. אמנם הכוונה היא שלא להתפעל מהשינויים, ולעבוד עבודתו בפעולת הביטול בעולם גם ב,לילה", זהו שמצות ק"ש מוגדרת בב' סוגי הזמן דיום ולילה, היינו שעבודה זו מוטלת עליו הן <ביום", כשמאיר אצלו אלקות (שצ"ל ביטול נעלה יותר), הן בזמן של העלם והסתר, .בלילה". משא"כ תורה שהיא למעלה מעבודת האדם בעולם, אין נוגע בזה השינוי דיום ולילה :י.
אמנם, בכדי שיוכל האדם להתגבר ולעבוד עבודת הק"ש גם ,בלילה* [אף שאז הוא בדרגא תחתונה]. זקוק הוא לנתינת כח מדרגא כזו שהיא למעלה מכל שינויים, שלכן ביכולתה לתת כח
דג' אלף משלי שלמה נמצא בו הנמשל (עיין תו"א יא, ג) 0) משלי כד, טק וראה חנוך קסן. 1 והשעוי הנ"ל (ס"ב) דלימוד מקרא רוקא ביום ומשנה בלילה -- הוא כמו שבנוגע לברכות צ"ל הלימוד בהלי ברכות וכו
הערות
- 1. *) בק*ש שו"מ מפני הכבוד כו' (ובפרט ע"פ הירוש' ברכות פ*ב סה"א דנלמד ממש"נ
- 2. וזברת בם) ומותר לקרוץ בעיניו וכמעשה דרב (יומא יסט, ב). משא"כ בתפלה דצ"ל כעבדא קמי' מרי" בלי שום תנועות, ועיין ברכות לג, רע"א : עומד לפני ממה"מ כו ומ*₪ בשו"ע או"ח סי' סג ס"ז: הקורא ק"ש לא ירמוז וכו' הרי מפורש הטעם (ארעי ולא קבע -- ולא ביטול). וכן איתא שם לאחר פ-ר מותר לצורך מצוה קצת. בנוגע לתפלה -- להעיר מס" קד סיב עומד לפני המלך - אין לזוז ממקומו.
מצוטט ב־3 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב, ה'תשח"י. לקו"ש חי"ד ע' 24
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תשא, י"ח אדר-ראשון, ה'תשכ"ה לקו"ש חי"ד ע' 24
- תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ט לקו"ש חי"ד ע' 24
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.