4
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
4 לקוטי
ע"ש פרט בכובד או קלות פשע הד חוטא ולא ע'ש דבר שבהחטא עצמו (או הדבר שבו נעשה או עכ"פ סיבתו העיקרית).
ד. אבל עדיין אינו מוסבר לשון רש"י: ע"פ הנ"ל הו"ל לרשייי לכתוב ,הוכיחן על העגל שעשו ב(רוב) הזהב (וכיו"ב) שהי' להם" -- לשון המשתמע שפיר שאותו רוב הזהב שהיי להם מהקב"ה, ממנו עשו את העגל - ולמה נקט רש"י ,בשביל (רוב זהב וכו')", לשון המדגיש שה,די זהבי הי' כעין סיבת החטא (שהרי הוא כאומר : בשביל רוב הזהב עשו החטא), ובפרט שמבואר שבנדו"ד כוונתו להחמיר בהחטא ולא להיפך 1
והביאור בזה (ע"פ חלק הרמז והשיינה של תורה" שבפרש"י): בפירושו על פסוק זה מקדים רש"י ואומר: שוהזכירם (החטאים) ברמז מפני כבודן של ישראל"; וייל שכוונת רש"י היא, דכשם שמפגי ,כבודן של ישראלי העלים משה את החטאים מלהזכירם בפירוש -- אע"פ שכוונתו להוכיחם עליהם - כן, ומטעם זה גופא: רמז משה בדבריו אלו גם על לימוד זכות להקטין חטאים אלו, כי גם זה הוא +כבודן של ישראלי, אף שבעיקר הרי אדרבא, בא להוכיחן ולהודיעם חומר החטא.
ולכן כותב רש"י ,בשביל רוב זהביי לרמז להלימוד זכות הנ"ל ש,אתה
הוא שגרמת להם וכו' מה יעשו שלא יחטאן" 5,
ה והנה כיון שבנדויד נזהר משה ;בכבודן של ישראל" מובן שכמו
8 וראה במהרש"א שבהערה 14.
רברים א שיחות
בנוגע ל;ודי זהב", בהתוכחה גופא מרומז הלימוד זכות, עד"ז צ"ל גם בשאר התוכתות שבפסוק זה.
ומרומזים הם בלשון הכתוב או בלשון רש"י *:: ,במדבר" -- ,בשביל מה שהכעיסוהו במדבר שאמרו" מי יתן מותנו וגו' ? -- ולכאורה אינו מובן: למה רמז על זה ע"י תיבת .מדבר" שהוא שם כללי דכל המקומות, ולא ע'י שמו של המקום הפרטי שבו ,הכעיסוהו" בטענתם הג"ל גי --
הערות
- 9. ועפ"ז יומתקו כמה דיוקים בכתוב ובפרש"י -- כדלהלן בפנים.
- 20. בשלח טז ג.
- 1. ע"ד הפשט י"ל : רש"י מקדים <ומנה כאן כל המקומות שהכעיסו לפני המקום בהן", ולכאו' ישנם עוד ענינים שהכעיסו בהם את הקב"ה ולא נמנו כאן (כמבואר בערכין (טו, א) המובא בפרש"י כאן וב" פרש"י שלח (יד, כב)) -- לכן מקדים הכתוב ,במדבר" לכלול בזה כל הנסיונות שהין במדבר, והא דמפרט שאר הענינים כאן (עון בעל פעור, תפלו על המן, המרגלים, מחלוקת קרח וחטא העגל), אף שגם הם היו במדבר, כי אין סיבת חטאים אלו מצד היותם במדבר, משא"כ החטאים האחרים. וליל שזוהי כונת רש"י במ"ש ,מי יתן מותנו וגו'", שהיא לא רק לרמז לסיום פסוק וענין זה, כ"א לרמז גם להחטאים שהיו אחרי* חטא זה, שנכללו במ"ש ,בד מדבר",
- 4. %) ובגוגע החטא במרה -- ,וילונו העם על משה לאמר מה נשתה וגו'* (בשלח טו, כד) - שה" קודם לטענתם ,מי יתן וגוי *", מעיקרא לא קשה, כי רש"י מקדים .ומנה כאן כל המקומות שהכעיסו בהן לפָני המקום" ובמרה הרי ,וילונו העם על משה". משא"כ בשאר התלונות מפורש בהם בהמשך הפרשה שהתלונה היתה (גם) על הקב"ה.
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 108 לקו"ש חי"ד ע' 4
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ דברים, תשעה באב (נדחה), ה'תשכ"ה לקו"ש חי"ד ע' 4
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.