1

שיחה א

דרברים

א. בתחלת פרשתנו, עה"פ ,אלה הדברים אשר דבר משה וגו" ודי זהב", מפרש רש"י : ,ודי זהב -- הוכיחן על העגל שעשו בשביל רוב זהב שה" להם שנאמר'י וכסף הרביתי להם: וזהב עשו לבעל*.

והנה, אע"פ שכבר הקדים רש"י בתחלת פירושו לפסוק זה .שהן דברי תוכחות (ומנה כאן כל המקומות שהכ" עיסו וכו)* ובכ"ז חזר וכתב גבי ,ודי זהב" : .הוכיחן (על העגל)" -- נראה שטעמו הוא מפני ש,די זהב" אינו נכלל בהמקומות המנויים בפסוק (כי משמע לי' לרש"י שאינו שם מקום), ובמילא לא ידענו עדיין שגם ,די

1) הושע ב, -

62 כ"ה בכת*י וברוב הדפוסים; אף ש" בכתוב : ,הרביתי לה גו" -- הרי שגם מפרשייי זה מוכח הכלל שנת' במ"א (על פרש"י יתרו כ, ח) -- דע"פ שיטת" דבא לפרש פשוטו של מקרא (גם לזה שאך זה עתה מתחיל בלימוד המקרא -- בן חמש, כדבר חכמים במשנתם (אבות פ"ה מכ*ב -- לגירסת אדהיז)) -- הרי כשמביא ראי' מקרא (ועאכו"כ ממחז"ל) -- כותב הל' בפירושו -- היינו ע"פ פשוטו (באם הראי' -- מפשט הכתוב), אף שלי הכתוב שונה -- וכן בנדו"ד : לי הכתוב .הרבתי לה", אבל רש"י בותב. (כנ"ל בגירסת הכת"י וברובם ככולם ההפוסי רש"י*) ,הרבתי להם" כפירוש הכתוב -- עפ הכלל הנ"ל (עד שבא מעתיק ובחור-זעצער שרצה לתרץ רש"י מהמקשה עליו מלי הכתוב -- ושיבש הכת"י והופוסים ותיקן וכתב <לה").

זהב" הו"ע של תוכחה. ולכן פי' רש"י על די זהב" -- .הוכיחן (אף שלא פירש כן בהמקומות -- הקודמים) על העגל שעשו בשביל רוב זהב" - ובזה כוונתו (גם) להדגיש, שאין ,די זהב" שם מקום שבזה מרמז להוכיחן, אלא שלשון זו עצמה מודיעה את התוכחה על העגל: .הוכיחן על העגל בו' * י. וכפירושו על .ובין תופל ולבן* -- ,הוכיחן על הדברים שתפלו על המן שהוא לבן". כי גם תופל ולבן אינו שם מקום.

ומה שהכריחו לרש"י לפרש ש,די זהב" אינו שם מקום, י"ל בפשטות שזהו משום שלא מצינו בקרא מקום ששמו ,די זהב"*; וגם זה הוא כמו (ובהמשך למה) שכתב בנוגע ל,תופל ולבן* -- עחזרנו על כל המקרא ולא מצינו מקום ששמו תופל ולבן. אלא כו""

6 ואין רש"י צריך לכתוב ב,ודי זהב* שאונו שם מקום, כי מובן הוא מעצמו פיי הקדמתו ,הוכיחן בו'* -- ואין צריך לכתוב ש,חזרנו על כל המקרא וכו"* כי כבר כתב כן בנוגע ל-בין תופל ולבן"י