114
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
14 לקוטי
א. בחלוקת הארץ המבוארת בפרשתנו י (ובפ' פינחס ') -- כמה פרטים הדורשים ביאור, ומהם : א) דבר והיפוכו -- חלוקה עַ'"פ שכל דוקא. וכמש"נ י ,לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט גו'": ובפרט ע"פ דרז"ל* (הובא בפרש"יי) דלא נתחלקה הארץ במדה (חלקים שווים בחיצוניות, בכמות) אלא בשומא (חלקים שווים באמת, באיכות)"י
לאידך גיסא נצטווי שהתנחלתם את הארץ בגורל" (ו,אך * בגורל יחלק את הארץ" ).
1) לג, גד לד יבב
62 כו, נבזנו.
) פינחס כו, נד, פרשתנו לג, גד (בשינוי לשון).
64 ספוי פעחס שם.
6 פינחס שם (בסופו).
6) לא מיבעי לפרש"י (פינחס שם. וראה ספרי פינחס שם (עה*פ איש לפי פקודיו): תוי"ת שם) ד,לשבט שהי" מרובה באוכלסין נתנו חלק רב . . לא היו החלקים שווים הרי הכל לפי ריבוי השבט חלקו החלקים", ונמצא שלכאו"א מבניי הגיע חלק שוה; אלא גם למסקנת הגמ' (ב*ב קכב, א. וראה רמב"ן פינחס שם) ך,לשבטים איפלוג", ,שיקח כל שבט ושבט מה שיתן לו הגורל בין שה" מגיע לו חלק מרובה כגון שבט שיש כו אנשים מעט בין וכו'* (רשב"ם ב"ב שם) - הרי החלוקה להמשפחות שבכל שבטס היתה ש,לרב תרבה נחלתו כו' למשפחת כו' המרובה עד"מ נרבה נחלתו ולמשפחת כו' המועטת נמעיט" (רמכ"ן שם).
7) פרשתנו שם.
6) פעחס שם, גה.
08 ראה פירש"י מינחס שם: ואע"פ שלא היו החלקים שוים כו' לא עשו אלא ע*"י גורל כו'. וגם החלוקה למשפחות (ראה לעיל הערה 6) היתה ע"פ גורל כמפורש
ב) קודם שהפילו הגורל הי' אלעזר אומר ברוה"ק ע"י האורים ותומים ,אם שבט פלוני עולה תחום פלוני עולה עמו" *י. ועפ"ז תמוה למה נצטוו להפיל גורלות יי
ג) בענין הגורל דרז'ל על הפסוק בפרשתנו :י ,צו את בנ"י ואמרת אליהם* (לענין גבולות הארץ) ,להזהיר יי ב"ד על כך שלא יוציאו לעז על הגורלות*; ובתשובות הגאונים'3 הו"
בפרשתנו (שם) ,והתגחלתם את הארץ בגורל למשפחותיכם", וראה רמב"ן פינהס שם, נה.
0) פירש"י פינחס (שם, גד) מב"ב (קכב, א) ותנחומא (פעחס שם).
1 מל' רש"י (שם) ,והגורל הי" ע"פ רוח הקודש כמו שמפורש בב"ב כו * משמע לכאו', שהאורים ותומים הוכיחו* שהגורל הי עִיפ ה' ברוה"ק (ולא באקראי), ולפ"ז אי"ז שני ענינים שונים -- אבל (נוסף ע"ז שעציע מה תועלת בהגורל, הרי) מסיום פרשיי שם (וראה גם תנחומא שם) ,והגורל עצמו הי' צוח ואומר אני הגורל כן'". ובפרש"י שם פסוק נו ,הגורל הי' מדבר + . מגיד שנתחלקה ברוה"ק לכך נאמר ע"פ ה'" הרי הגורל עצמו צוח שהוא ע"פ ה', וא*צ לאורים ותזמים. וראה בתשובות הד גאונים (שהובא לקמן בפנים) ,שאין הגורל אלא מפי שמים שנא' ע"פ הגורל תחלק הארץ".
2) לה ב
3) פס"ז עה"ם.
4) קושטא, שללה. ירושלים, תש" -
הערות
- 1. *) אֶף שבגורל הבכורים (במדבר 1ג, ) והזקנים (בהעלותך יא, כו) לא הוזקקו להוכחה כלל, גם לא לפתקין כמספר כולם -- שהרי לא הביא רש"י דעה זו (ירוס' סנה' פ*א, ה"ד. ובמדב"ר פ"ד, י) בפירושו שם.
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 50 לקו"ש חי"ג ע' 114
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד לקו"ש חי"ג ע' 114
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.