111

כי דרכו של רש"י בפירושו עה"ת, לבאר כל דבר הקשה בלימוד פשוטן של כתובים. ומכיון שאין רש"י מתרץ קושיות הנ"ל, הרי מזה הוכחה שבלימוד הכתובים ע"פ פשש"מ אין מקום לקושיות אלו.

הרמב"ן מתרץ*: ,הוצרך הכתוב לפרט הזה שיזכיר כמה המחצה וכמה המכס להודיע כי מן היום שלקחו המלקוח הזה עד שמנו אותו וחצו אותו והפרישו ממנו המכס ונתנוהו לאלעזר הכהן מכל המקנה הגדול הזה לא מת אף אחד וזה נס. וכן במחצית העדה ללוים".

אבל [מלבד שעדיין קשה למה לא פירט הכתוב המכס השייך ללוים, הרי] גם ע"פ פשש"מ* ,לא עביד קודב"ה ניסא למגנא"*: -- ולמה עשה הקב"ה נס זה! ואם בשביל שלא יחסר ממוץ ישראל -- לא מצינו עשיית נס בשביל זה, וכמה דרכים למקום שלא יחסר ממון ישראל. .

ב. הביאור בזה:

אם הי' כתוב בתורה רק ציוי הקב"ה ולאח"ז ,ויעש משה וגו * ותו לא -- מקום לשאלה גדולה ודוקא ע'פ פשטות הענינים: ע"פ טבע, בשבי ומלקוח כו' באדם ובבהמה לא שכיח הוא כלל וכלל אשר המספר דכל מין ומין בפ"ע -- יהי' מדוייק עד כדי כך שמחציתו של כל מין בפ"ע יחולק לקבוצות של חמשים ושל

ואילך.

חמש מאות, בלי שיוותר עודף ! ובלשון חז'ל יי אי אפשר לצמצם:י. ובמילא בנדו"ד, מכיון שחציווי הי' ליקח מכס אחוז אחד מחמשים מחלק בנ"י ואחד מחמש מאות מחלק אנשי הצבא, הי' צל הוספה בהציווי מה לעשות בנוגע להעודף.

לכן מפרט הכתוב ,ויהי המלקוח גו'" (כל המספרים בפרטיות) להודיע שהי' בנדו"ד דיוק נפלא בכל מספרים אלו דבכל מין בפ"ע הי' מספר מדויק יי, באופן שלקחו אחד אחוז מחמשים ואחד -- מחמש מאות מהמחצית ולא הי' עודף כלל +:.

אין לומר ע"ז נס היפך הטבע (כאברהם שלא נשרף בכבשן דאור כשדים וכיו"ב). כי אין הטבע מכריח שלא יהיו המספרים מדויקים, אבל אין זה שכיח כלל וכלל *5.