124

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

אף אם החידוש הוא בכך, שכיון שמדובר בארץ קשה ובשנה קשה, הרי גם נתונים אלו גורמים לכך שהשדה לא יהיה כלי ראוי לברכת ה' שמעל הטבע, בדומה לכך שקושי הארץ משפיע על נתון אחר, על ה"שנה", וקושי השנה משפיע על ה"ארץ" - ובכל זאת חלה כאן הברכה באופן המופלא של מאה שערים,

בכל זאת משתמע מתוכן הפסוקים, שב"וימצא... מאה שערים" הכוונה היא להדגיש את הכמות, את ריבוי השפע הממשי שנתן הקדושרברוך-הוא ליצחק, ולא רק את הפלא שהיה בכך. כפי שמוכח מן הנאמר בהמשך הפסוקים: "ויגדל האיש... עד כי גדל מאד". לכן קשה לומר, שב"מאה שערים" הכוונה היא לפי מאה ממה שאמור לצמוח בארץ קשה ובשנה קשה, שהרי למרות הפלא העצום שבכך, בכל זאת אין זה שפע עצום, ואף סביר להניח, שהכמות של "מאה שערים" של ארץ ושנה קשות אף קטנה מכמות אחת של ארץ ושנה טובות.

תולדות ג

ד מדוע נעשה נס החורג ביותר מדרך הטבע!

יותר מכך: מובן בפשטות, שכיון שהקדושדברוך-הוא קבע ברצתו שהעולם יתנהל לפי חוקי הטבע, ואף לגבי חלק מהם הוא כרת ברית ש"לא ישבותו":', הרי לא יעשה הקדושברוך-הוא נס שישבור את חוקי הטבע, כאשר אפשרי שאותו שפע יגיע בדרך הטבע"'. ואף כאשר הכרחי, כביכול, להזדקק לנס, הרי אם אפשר להגיע לכך על ידי נס הקרוב יותר לטבע, אין

הערות

  1. 1. - לקוטי קשה" ו"שנה קשה", אין בכך פלא רב יותר, מאשר אותה ברכה של פי מאה היתה צומחת בהשוואה לאומד גדול יותר של שנה טובה וארץ טובה - ואילו בפשטות מובן, שגם הנתונים של "בארץ ההיא בשנה ההיא", מדגישים את הברכה.
  2. 2. לפיכך מביא רש"י את הפירוש "אומד זה למעשרות היה". לפי פירוש זה יוצא, שהיתה כאן ברכה כפולה: ראשית, היתה ברכה בצמיחת התבואה, שלמרות הארץ הקשה והשנה הקשה
  3. 3. שיחות
  4. 4. צמחה התבואה כאילו היו ארץ טובה ושנה טובה. ורק לאחר הצמיחה הרבה כבארץ טובה וכבשנה טובה, הוכפלה התבואה בבת אחת פי מאה.
  5. 5. אך גם על פירוש זה אפשר לשאול: כיון שהקדוש-ברוך-הוא רצה להעניק שפע כה רב בתבואתו של שדה יצחק - פי מאה מכמות התבואה הצומחת בארץ טובה ובשנה טובה - יכולה היתה ברכה גדולה זו להתקיים כולה בצמיחת התבואה, שהשדה יצמיח מלכתחילה כמות גדולה זו במלואה. מדוע היתה הצלחת התבואה עצמה מוגבלת לכמות אחת (אלא שהיתה בכך ברכה, שלמרות שהיו ארץ קשה ושנה קשה צמחה תבואה כבארץ וכבשנה טובות), ורק לאחר מכן הכפילה פתאום התבואה את עצמה פי מאה?
  6. 3. נח ח, כב.
  7. 4. ראה דרשות הר"ן ד"ח הקדמה הא' - הובא בלקו"ש ח"ג [המתורגם] ע' 225. עיי"ש.

מצוטט ב־1 עמודים

  1. לקוטי שיחות 111 לקו"ש ח"ה ע' 124

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.