105
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
א כבר נתבאר כמה פעמים א שדרכו של רש"י, בפירושו עה"ת, לפרש כל העניגים הקשים והבלתי מובנים בפשוטו של מקרא, ובאם ישנם עגינים הנראים כבלתי מובנים (בפי' הפשוט של הכתובים) ואין רש"י מפרשם -- הרי זה גופא הוכחה שלדעתו של רש"י מתיישבים עגינים אלו באופן פשוט ונקל כ'"כ, עד שאין צורך לפרשם : [וכדמוכח גם מזה שבכמה מקומות כותב רש'י בפירושו <איני יודע מה מלמדנו" * וכיו"ב -- ואם אין דעתו לפרש את כל הדברים ה" דורשים ביאור בפשטות הכתובים, לא הי' לו להעיר בכתובים אלו].
עפ'ז צריך ביאור מה שרש'"י אין מבאר מאומה על הכתוב בפרשתנו+ בסיום פרשת נדרים: ,אלה החוקים אשר ציוה ה' את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו בנעורי' בית אבי' * -- דלכאורה אי"מ: מכיון שתוכן הפסוק הוא סיכום קצר מדיני הנדרים שנאמרו לפנ"ז, הו"ל לכתוב לכל לראש נקודת הדין דנדר (שחובת הנודר לקיים נדרו) האמור בתחלת פרותנו *י: ;איש כי ידור גדר לה' או השבע שבועה לאסר איסר על נפשו, לא יחל דברו ככל היוצא מפיו
יעשה? -- ואח'כ לפרט הפרטים * האמורים -- ,בין איש לאשתו בין אב לבתו"?
ואף שלאחר שמקדים הכתוב ,אלה החוקים אשר צוה ה' את משה גו'", מובן (לפרש"י), ששוב א"א לכלול ביניהם את עצם חהחיוב לקיים הנדר, כיון שאינו בגדר .חוקה"? (מצוה ,שאין טעם בדבר אלא גזירת המלך וחוקותיו על עבדיו"'), שהרי מפורש בה טעם*: ,לא יחל דברו -- כמו לא. יחלל דברו, לא יעשה דבריו חולין", ולפיכך ,ככל היוצא מפיו יעשה? -- משא"כ פרטי*
הערות
- 1. ראה גם לקו"ש ח"ה ע' 4141
- 2. או מפני שהוא פשוט בעצם, או מפני שמובן הוא ע"פ מה שכבר פרש"י לפנייז.
- 3. ) תולדות כח, ה, ונסמגו כו"כ מקומות כיו"ב בלקו"ש ח"ה ע' 1 (בהערה 02
- 6. ה
- 5. *א) שם, ב
- 6. כבסיום פ' שלפני' : לבד מנדריכם ונדבותיכם (לפרטיהם :6 לעולותיכם ולמנחותיכם גו
- 6. כי לפי' התרגום אונקלס ,לא יבטל פתגמיי *, אייז טעם למה ,ככל היוצא מפיו יעשה", כ"א זוהי ההלכה עצמה -- שלא יבטל ויבורו, משא"כ לפרש"י הרי זהו טעם החיוב לקיים מה שנדר, כי בלא"ה עושה דבריו חולין (כדלקמן בפנים). וכמובן מזה שאברהם אבינו נתן טעם להקב"ה למה לא ,להמית צדיק עם רשע* (וירא יח, כת), כי ,חלילה לך -- חולין הוא לך".
- 7. פרש"יי תולדות כו, ה. וראה פרש"י בשלח טו, כו, אחרי יח, ד, קדושים יט, יט. חוקת יט, ב.
- 8. פרש"י פרשתגו שם.
- 08. כי על כללות הדין שהאב והבעל. מפירים נדרי הבת והאשה י"ל בפשטות כמ"ש הכלי יקר (שם ד"ה לא יחל) ;לכך יש בידם להפר מטעם שכל אשה ברשות בעלה או ברשות אבי ואין כח בידה לעשות גדולה או קטנה בלתי הסכמתם, ודומה כאלו התנו בשעת הנדר ע"מ שיסכימו הבעל או האב, וכשאינן מסכימים אז למפרע בטל הנדר וכו'* -- אבל על פרטי הדינים אין מפורש טעם. אבל ראה שיחת פ' מטו"מ תשל"ג.
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ו לקו"ש חי"ג ע' 105
- תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ג לקו"ש חי"ג ע' 105
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.