68

8 לקוטי

בריבוי פרטים, והרצון אינו בבחינת התחלקות, לא בהתחלקות כללי ולא בהתחלקות פרטי, והיינו דלבד זאת שאין בו התחלקות בפרטי הענינים" **י, שבכל פרט של הדבר שרוצה בו הוא בשווה, ,כמו"כ אינו מתחלק בהתחלקות כללי בהענינים שהרצון בהם דנאמר שבדבר זה הרצון הוא באופן כך ובדבר זה הרצון הוא באופן כך. כי אין הרצון משתנה לפי אופן הענינים שהרצון בהם" *יי.

ועד"ז הוא במצות התורה .דלהיותן רצון העליון, אין בהם התחלקות. ולכן ,לפעמים מקצת מהמצוה אינו כלום ולפעמים חלק מהמצוה היא ככולה" *'.

ה. והנה נקודה זו מתבטאת בכללות הדין דטומאה וטהרה (וכנ"ל (ס"א) ד,זאת חוקת התורה" קאי (גם) על כל הטומאות והטהרות):

א) מה"ת אי אפשר שהטומאה תחול "רק על מקצת הגוף:י; אם נגע האדם (בא' מאבריו) בדבר המטמא, נטמא עִייז כל הגוף.

ב) האדם נטמא ע"י נגיעה כלשהי בהטומאה, היינו רק שייכות חיצונית ושטחית להדבר המטמא -- ובכ"ז נטמא הוא עי"ז באותו התוקף שהוא נטמא באכילתו דבר טמא 5.

*17) ד"ה ואני תפלתי שם.

8 ד"ה השמים כסאי תרס*ח (המשך תרס"ו עי תקכב)

9) טומאת ידים כו' הוא רק מד"ס (רמב*ם הל' אבות הטומאה רפ"ח. הל' מקואות רפי"א) דשלמה תיקן נט"י וכו' (שבת יך, ב. עירובין כא, ב

4) ואה לקו"ת שה"ש ט, ב

חוחֶת א

ג) בעומק יותר: בנגיעה זו עצמה -- אין נפק"מ בין שנגע בה במזיד, או בשוגג, או אפי' באונס -- ד,רחמנא פטרי'* **.

ז. א לא רק נגיעה כלשהי בגשמיות, אלא אפילו כשגם ברוחניות לא היתה זאת כ"א ,נגיעה" של שייכות רחוקה מאד -- שהרי היתה שלא בכווגתו או גם היפך רצונו -- בכ"ז נטמא על ידה.

ד) גם התוצאה של הטומאה בה נטמא האדם, מוחלטת היא (בנוגע לשייכותו לקדושה): אין הטומאה גורמת בו רק חסרון פרטי בשייכותו לקדושה, אלא שהוא יוצא עי"ז, נפסקה כל שייכותו הגלוי' לענינים שבקדושה זו -- אסור לאכול דבר קודש:: (דבר של קודש אין יכול להיות דם ובשר כבשרו); ועוד יותר ,ואל המקדש לא תבא"*.

והטעם לכל זה: בענין הטומאה וטהרה מאיר רצון העליון בגילוי *:, ולכן נראה וניכר בהם בגלוי העדר החילוק והשינוי בין רב למעט: אין הפרש מצד אופן שייכות האדם לה" טומאה, שגם ע"י שייכות חיצונית (הן בגשמיות -- נגיעה בעלמא, והן ברוח" ניות -- אפי' לאונסו) להדבר-טומאה, ה'ה נטמא לגמרי (הן בגשמיות --

1) ב"ק כח, ב. וש"

2 כמש (תזריע יב, ד) ,בכל קודש לא תגע* אזהרה לאוכל כו' (פרשיי מיבמות עה, א).

3) תוזריע שם.

4 בלשון החסידות: ענין הטומאה וטהרה הוא בחי' מקיפים (לקו"ת תבא מגה ג. וראה גם לקו"ת שה"ש שם).